מסופר משייח' ואהיד אל-חוראסאני (שאללה ירחם עליו):
כשסייד ח'אתמי הפך לנשיא הרפובליקה, הוא בא אליי הביתה לבקר אותי, מלווה בצוות צילום. לא אפשרתי לצלם ואמרתי, "יש לי משהו פרטי לדון בו." לקחתי אותו לחדר ודיברתי איתו חצי שעה על הגברת פאטימה אל-זהרה (שלום עליה), הסברתי לו את גדולתה ואת העוול שסבלה ממנה. סייד ח'אתמי בכה בעוצמה עד שעיניו התמלאו בדמעות ופניו האדימו. ביקשתי ממנו להפוך את יום מותו של הגברת האצילה הזו לחג רשמי, והוא הסכים, והחג הרשמי נקבע.