◂ החוקר עומר מוניב אידליבי, בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו, הצביע על התבוננות חוזרת ונשנית שלו בשתי נקודות בסיקור התקשורתי של תיק העקורים בנפת סויידה.
◂ אידליבי הסביר כי הנקודה הראשונה היא למקד את השיחה והדיון בסבלם של תושבי הכפרים ברוב הדרוזים באזורי הצפון והמערב וזכותם לשוב, שהיא עניין שאין עוררין על כך ואין להיות נתון למשא ומתן מדיני, בתמורה להתעלמות מבני השבט שנעקרו מסויידה ומזכותם, מסבלם.
◂ אידליבי ציין כי הנקודה השנייה נוגעת לדרישת רוב הדוברים בתיק זה מסויידה שכוחות ביטחון הפנים הסוריים ייסוגו מכפרי הצפון והמערב לפני שהעקורים ישובו אליהם, וציפייה שהמדינה תמסור את השליטה למיליציות שהיא תיארה כבדלניות ופושעיות, שאינן מבטיחות את ביטחונן, בתואנה של העקורים.
◂ אידליבי תהה, אם החששות הללו לגיטימיים, לצורך הוויכוח, לגבי ביטחונם וביטחונם של חברי השבט העקורים כאשר הם חזרו לשכונותיהם בסואידה לאור נוכחותן של המיליציות ההיג'ריות וכנופיות הקפטגון.
◂ אידליבי הדגיש כי כל גישה או דיון בסוגיית סואידה לא יהיו פתרון בר-קיימא ללא הבטחת זכויותיהם של כל תושביה הדרוזים והשבטים בשוויון וללא אפליה, ועם נוכחות של ריבונות אמיתית של המדינה הסורית על המחוז, מזהיר מפני ניסיונות למשא ומתן ופשרה בין הקורבנות.