היועצת הכלכלית סוראיה חיג'אזי אמרה לשאם: טיפול בפער המחיה מחייב הצמדת שכר לעלויות ושירותים תומכים וייצור פרטים: היועצת הכלכלית תוראיה הגאזי הסבירה, בראיון לרשת חדשות דמה, כי התמודדות עם אתגרי חיים מחייבת לשקול את הקשר בין שכר, מחירים, שירותים ציבוריים והגנה סוציאלית, תוך התחשבות בצרכים השונים של המשפחות ובחלוקת נטל ההוצאות והטיפול בין חבריהן. הגאזי אמר כי פער המחיה הוא ההבדל בין ההכנסה שהושגה לבין מה שהמשפחה צריכה כדי להבטיח פרנסה ששומרת על כבודה, וציין כי הערכה של "FAO" ביוני 2026 הראתה כי שכר המינימום במגזר הציבורי מכסה רק כ-47% מסל ההוצאות למשפחה בת 5 נפשות, והדגיש כי הערכת המצב הבסיסית וכיסוי ההכנסה הבסיסית שלה תלויה בהערכת המצב הבסיסי. הוא הזהיר מפני הסכנה של משפחות שיפנו לצמצום הוצאות המזון או לדחות אספקת טיפולים, חינוך, דיור והסקה כאפשרויות מתמשכות, שכן הדבר גורם להצטברות של צרכים, לירידה ביכולתם של הפרט לעבוד וללמוד ולהכפלת העלויות. היא ציינה שנשים נושאות בנטל נוסף ומורכב כאשר ההוצאה מצטמצמת, שכן קשיים בגישה לשירותי בריאות ותחבורה בטוחה מטילים עליהן הגבלות, בנוסף לשאת באחריות של טיפול ועבודות בית ללא תשלום, מה שמגביל את הזדמנויותיהן להשכלה או עבודה בשכר. הראיתי שהסתמכות חוזרת ונשנית על הלוואות מחנויות או מכרים נותנת מענה למחסור הכספי באופן זמני, אבל היא רוקנת את ההכנסה של החודשים הבאים ויוצרת מעגל של צבירת חובות שמשפיעה לרעה על קשרים ומערכות יחסים חברתיות. היא הזהירה שמכירת נכסים וציוד עבודה לכיסוי הוצאות יומיות מפחיתה את כושר הייצור ומחלישה את סיכויי ההחלמה, וציינה שעבודה בעבודות נוספות מגבירה את הלחץ הפסיכולוגי והפיזי מבלי להבטיח את סיפוק הצרכים אם השכר נמוך או לא יציב. היא הדגישה כי כניסת נשים לשוק העבודה אינה משקפת בהכרח העצמה כלכלית אלא אם היא קשורה לסביבת עבודה בטוחה, שכר הוגן ובקרת הכנסה, תוך הפחתת הנטל הכפול של הטיפול הביתי המוטל עליהן.

היועצת הכלכלית סוראיה חיג'אזי אמרה לשאם: טיפול בפער המחיה מחייב הצמדת שכר לעלויות ושירותים תומכים וייצור פרטים: היועצת הכלכלית תוראיה הגאזי הסבירה, בראיון לרשת חדשות דמה, כי התמודדות עם אתגרי חיים מחייבת לשקול את הקשר בין שכר, מחירים, שירותים ציבוריים והגנה סוציאלית, תוך התחשבות בצרכים השונים של המשפחות ובחלוקת נטל ההוצאות והטיפול בין חבריהן. הגאזי אמר כי פער המחיה הוא ההבדל בין ההכנסה שהושגה לבין מה שהמשפחה צריכה כדי להבטיח פרנסה ששומרת על כבודה, וציין כי הערכה של "FAO" ביוני 2026 הראתה כי שכר המינימום במגזר הציבורי מכסה רק כ-47% מסל ההוצאות למשפחה בת 5 נפשות, והדגיש כי הערכת המצב הבסיסית וכיסוי ההכנסה הבסיסית שלה תלויה בהערכת המצב הבסיסי. הוא הזהיר מפני הסכנה של משפחות שיפנו לצמצום הוצאות המזון או לדחות אספקת טיפולים, חינוך, דיור והסקה כאפשרויות מתמשכות, שכן הדבר גורם להצטברות של צרכים, לירידה ביכולתם של הפרט לעבוד וללמוד ולהכפלת העלויות. היא ציינה שנשים נושאות בנטל נוסף ומורכב כאשר ההוצאה מצטמצמת, שכן קשיים בגישה לשירותי בריאות ותחבורה בטוחה מטילים עליהן הגבלות, בנוסף לשאת באחריות של טיפול ועבודות בית ללא תשלום, מה שמגביל את הזדמנויותיהן להשכלה או עבודה בשכר. הראיתי שהסתמכות חוזרת ונשנית על הלוואות מחנויות או מכרים נותנת מענה למחסור הכספי באופן זמני, אבל היא רוקנת את ההכנסה של החודשים הבאים ויוצרת מעגל של צבירת חובות שמשפיעה לרעה על קשרים ומערכות יחסים חברתיות. היא הזהירה שמכירת נכסים וציוד עבודה לכיסוי הוצאות יומיות מפחיתה את כושר הייצור ומחלישה את סיכויי ההחלמה, וציינה שעבודה בעבודות נוספות מגבירה את הלחץ הפסיכולוגי והפיזי מבלי להבטיח את סיפוק הצרכים אם השכר נמוך או לא יציב. היא הדגישה כי כניסת נשים לשוק העבודה אינה משקפת בהכרח העצמה כלכלית אלא אם היא קשורה לסביבת עבודה בטוחה, שכר הוגן ובקרת הכנסה, תוך הפחתת הנטל הכפול של הטיפול הביתי המוטל עליהן.