הפסיכולוגית סומאיה עבד אל-פתאח אמרה ל"דמה": ההבחנה בין התנהגות זמנית להפרעה היא הבסיס לטיפול בקשיים הפסיכולוגיים של התלמידים פרטים: הפסיכולוגית סומאיה עבד אל-פתאח הסבירה בראיון לרשת חדשות דמה כי התמודדות עם קשיים פסיכולוגיים בקרב תלמידים מחייבת הבחנה בין שינויים התנהגותיים זמניים לבין מדדים הדורשים התערבות ייעודית, תוך חיזוק שיתוף הפעולה המשותף בין בית הספר, המשפחה והמדריכים. ציינתי שסבל פסיכולוגי עלול להופיע בצורה של נסיגה חברתית, ירידה בהשתתפות בשיעור, שינויים פתאומיים בהתנהגות, קשיי ריכוז, עצבנות ופחד מוגזם לטעות, בנוסף לתלונות גופניות חוזרות כמו כאבי בטן וכאבי ראש, היעדרות וירידה בהישגים. היא הסבירה שסימנים אלו אינם מתכוונים בהכרח לנוכחות של הפרעה פסיכולוגית, אלא עשויים להיות תגובה ללחץ, וציינה כי ההערכה תלויה במשך ובחומרת התסמינים ובהשפעתם על למידה ומערכות יחסים, והדגישה כי מקרים חמורים או גילויים של אלימות ופגיעה עצמית דורשים התערבות מהירה וישירה של מומחה. היא ציינה כי מחלוקות משפחתיות ומתחים בתוך הבית מחלישים את תחושת הביטחון של הילד ומגבירים את החרדה, ותנאי חיים קשים משפיעים על מתן מענה לצרכים והמעקב, תוך שימת דגש כי התגובות שונות באופן אישי בהתאם לרמת התמיכה העומדת לרשות כל תלמיד. היא ציינה כי בריונות בבית הספר מאיימת על ביטחונו, השייכות וההערכה העצמית של התלמיד, מובילה לבידוד או התנהגות תוקפנית, והזהירה כי לחצים לימודיים, פחד מכישלון והשוואה מחלישים את הקשב והזיכרון, והדגישה כי אין לפרש ירידה בהישגים באופן אוטומטי כהזנחה או יכולות חלשות. הוא הדגיש את תפקידו המרכזי של המורה בגילוי מוקדם מתוקף נוכחותו היומיומית, תוך הגבלת משימתו להתבוננות ואינטראקציה חינוכית ללא אבחנה, הימנעות מכינויים שליליים כמו "עצלן" או "שובב", דיבור עם התלמיד לבדו בכבוד ורוגע, והפניית מקרים ליועצים ללא בירור פרטני. היא הדגישה כי נוכחותם של יועצים פסיכולוגיים מוסמכים היא נדבך בסביבה בטוחה, למתן מפגשים ותכניות מניעה ולהעלאת מודעות למשפחות ולמורים, והזהירה כי היעדר הדרכה מעכב את ההתערבות ומפרש את הסבל הפסיכולוגי כ"הפרות התנהגות", וקראה למתן מנגנון הפניה ברור, משאבים ומשאבים.

הפסיכולוגית סומאיה עבד אל-פתאח אמרה ל"דמה": ההבחנה בין התנהגות זמנית להפרעה היא הבסיס לטיפול בקשיים הפסיכולוגיים של התלמידים פרטים: הפסיכולוגית סומאיה עבד אל-פתאח הסבירה בראיון לרשת חדשות דמה כי התמודדות עם קשיים פסיכולוגיים בקרב תלמידים מחייבת הבחנה בין שינויים התנהגותיים זמניים לבין מדדים הדורשים התערבות ייעודית, תוך חיזוק שיתוף הפעולה המשותף בין בית הספר, המשפחה והמדריכים. ציינתי שסבל פסיכולוגי עלול להופיע בצורה של נסיגה חברתית, ירידה בהשתתפות בשיעור, שינויים פתאומיים בהתנהגות, קשיי ריכוז, עצבנות ופחד מוגזם לטעות, בנוסף לתלונות גופניות חוזרות כמו כאבי בטן וכאבי ראש, היעדרות וירידה בהישגים. היא הסבירה שסימנים אלו אינם מתכוונים בהכרח לנוכחות של הפרעה פסיכולוגית, אלא עשויים להיות תגובה ללחץ, וציינה כי ההערכה תלויה במשך ובחומרת התסמינים ובהשפעתם על למידה ומערכות יחסים, והדגישה כי מקרים חמורים או גילויים של אלימות ופגיעה עצמית דורשים התערבות מהירה וישירה של מומחה. היא ציינה כי מחלוקות משפחתיות ומתחים בתוך הבית מחלישים את תחושת הביטחון של הילד ומגבירים את החרדה, ותנאי חיים קשים משפיעים על מתן מענה לצרכים והמעקב, תוך שימת דגש כי התגובות שונות באופן אישי בהתאם לרמת התמיכה העומדת לרשות כל תלמיד. היא ציינה כי בריונות בבית הספר מאיימת על ביטחונו, השייכות וההערכה העצמית של התלמיד, מובילה לבידוד או התנהגות תוקפנית, והזהירה כי לחצים לימודיים, פחד מכישלון והשוואה מחלישים את הקשב והזיכרון, והדגישה כי אין לפרש ירידה בהישגים באופן אוטומטי כהזנחה או יכולות חלשות. הוא הדגיש את תפקידו המרכזי של המורה בגילוי מוקדם מתוקף נוכחותו היומיומית, תוך הגבלת משימתו להתבוננות ואינטראקציה חינוכית ללא אבחנה, הימנעות מכינויים שליליים כמו "עצלן" או "שובב", דיבור עם התלמיד לבדו בכבוד ורוגע, והפניית מקרים ליועצים ללא בירור פרטני. היא הדגישה כי נוכחותם של יועצים פסיכולוגיים מוסמכים היא נדבך בסביבה בטוחה, למתן מפגשים ותכניות מניעה ולהעלאת מודעות למשפחות ולמורים, והזהירה כי היעדר הדרכה מעכב את ההתערבות ומפרש את הסבל הפסיכולוגי כ"הפרות התנהגות", וקראה למתן מנגנון הפניה ברור, משאבים ומשאבים.