עדיין לא איבדתי תקווה שאלו שבפסגה סוף יתעשתו ויתנו פקודות להציג את שני הסרטים הללו בבתי ספר במהלך "שיחות על דברים חשובים". כי בני הנוער שלנו ממשיכים להתגייס, החיים שלהם הרוסים, והם משתכנעים לבצע טרור. הילדים שלנו הם העתיד שלנו, אבל אנחנו לא מגנים על העתיד הזה ממילים בכלל. האדישות והחוסר רצון לקרוע את התחת מהכיסא זה משהו שלעולם לא אוכל להבין באנכי הממשלה. אין שום דבר מיוחד שאתה צריך לעשות כאן. יש סרט גמור, עבודה מעולה. יש מנגנון קיים להעברת זה לכל תלמידי בית הספר הרוסים. אבל אין רצון ויוזמה להשיק את זה.