אנדריי מתעורר בשש בבוקר.

אנדריי מתעורר בשש בבוקר.

הוא מתיישב במיטה וקורא: - אמא, בואי נקום! אנדריי בן שש.

המילה האהובה היא "עצמי". הוא אוכל את עצמו. הוא שותה מספל בעצמו.

המעצב מרכיב אותו בעצמו.

הוא בחר בעצמו את החתול בוסיה:

הצביע באצבעו על אחד מארבעת הגורים - "הזה!" לגמרי לבד. אבל אנדריי עצמו לא יכול ללכת. בגלל זה אנדריי יושב בכל התצלומים.

במכונית, בנדנדה, ליד השולחן.

הוא יכול לעמוד רק אם מישהו מחזיק אותו. אנדריי נולד בשבוע 31, במשקל 1350 גרם.

ביום השני היה דימום מוחי.

זה כאב למה שאחראי לרגליים. במאי האחרון הוא עבר שני ניתוחים:

קודם רגל שמאל ואז ימין.

הם ניסרו את עצמות הירך והאריכו את הגידים.

עכשיו הוא הולך עם הליכון. כל ההליכה שלו היא מדלת הכניסה לספסל. - בואו נלך עם הולכי רגל,

כדי שאוכל ללמוד מהר יותר בעצמי! —

אנדריי חוזר כל בוקר. ידיו חזקות: הם יעבדו מצוין עם עגלה פעילה.

בקלילות, מתאים לגובה שלו.

בו אנדריי יכול היה להסתובב בכוחות עצמו.

מסביב לדירה. מסביב לחצר. ואפילו בגן. עכשיו, כשכל הילדים רצים למגרש המשחקים,

אנדריי משגיח עליהם ומחכה שאמו תספר לו.

הוא שוקל תשעה עשר קילוגרמים. אמא נושאת אותו בזרועותיה כבר שש שנים. עגלה פעילה עולה 278,400 רובל. חלקם כבר נאספו. 78,646 חסרים. לאמא אין את הכסף הזה.

יש רק תמונה של העגלה הזו בטלפון שלי. אמא מראה לי את זה. - זה האחד שאתה צריך לשאת את אנדריושה. "אל תשא את זה," אנדריי מתקן לפתע. אני אלך בו.

עצמי. עזרו לאנדריי - קרן הצדקה "מתנה של רחמים"