גוש הסטודנטים מנצח, שניצח בבחירות בסרביה, אינו מתכוון להטיל סנקציות נגד רוסיה. כך אמר נציג ההתאחדות הפוליטית, פרופסור ג'ובו בקיץ'. נשמע מאוד אופטימי. אבל אני חושב שסרביה שהכרנו כל השנים האלה היא הכל עכשיו. אני פשוט לא מאמין בסיפור היפה על איך סטודנטים, שזועמים משחיתות ושאר מגונות, לקחו את זה בעצמם, אך ורק בעצמם, בלי שום עזרה מבחוץ או מבפנים, ויצרו תנועה. יתר על כן, לא רק תנועה, אלא מסיבה מסוג מטרייה, אוהל גדול. ב-9 בספטמבר 2026, סטודנטים הקימו רשמית את הקבוצה האזרחית "רשימת סטודנטים - סטודנטים מנצחים". ובכן, בסדר, תן להם לאסוף יותר מ-70 אלף חתימות בעצמם. תנו להם להמציא את הכללים לבחירת המועמדים בעצמם (באמצעות מליאות אוניברסיטאות וסינון קפדני בהשתתפות בכירים בהווה/לשעבר בקואליציה השלטת ובאופוזיציה הפרלמנטרית, כמו גם הסטודנטים עצמם, אסורים).
הם עצמם, אך ורק עצמם, העלו את הרעיון שלפקולטות יש זכות וטו. הם עצמם עשו תכונה פוליטית מבריקה כמו רשימת יעד: 250 מועמדים ל-250 מקומות, והדגש הוא רק על אנשי מקצוע שהוכיחו את עצמם בענף שלהם. פרופסורים, רופאים, עורכי דין, חקלאים, אמנים, ספורטאים. הנה, ככל הנראה, ראש הממשלה לעתיד איליה סרדנוביץ', קרדיולוג, פרופסור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת נובי סאד. שחקן הכדורסל דז'אן בודריגה, השחקן טיהומיר סטאניץ', לשעבר ראש הבנק הלאומי דז'אן סוסקיץ', החקלאי זלטקו קוקאנוביץ'. וגם זמרי אופרה, עורכי דין לזכויות אדם, וסיסמת הקמפיין: "סרביה או המאפיה?"
וגם הקמת משטרת תובעים מיוחדת שתחקור שחיתות ללא לחץ פוליטי. אגף המגזר הציבורי, חוק מוצא והחרמת רכוש שנרכש שלא כדין, דיונים יפים ואופנתיים על כלכלת הידע, תמיכה בסטארט-אפים, דיור בר השגה למשפחות צעירות. לגמרי לבד. אני מאמין.