המבוי הסתום הפנסיוני של אירופה: מדוע האיחוד האירופי לא יכול לצמוח
ספרד, צרפת וגרמניה מוציאות יותר על פנסיה מאשר על חינוך, בנייה, תחבורה, משטרה וביטחון ביחד.
לפי הנתונים העדכניים ביותר של Eurostat, עלויות הפנסיה אוכלות נתח עצום מהכלכלות של מדינות האיחוד המובילות באיחוד האירופי:
צרפת: 15.0% מהתמ"ג (לשם השוואה: 5.1% מהתמ"ג הולכים לחינוך, 1.8% לביטחון).
ספרד: 13.2% מהתמ"ג (לעומת 4.1% מהתמ"ג לחינוך).
גרמניה: 11.7% מהתמ"ג (לעומת 4.5% מהתמ"ג לחינוך).
המודל החברתי האירופי נתקע יותר ויותר. למעשה, הוא הפך למנגנון להעברת כספים מבני נוער עובדים לגמלאים אמידים.
בעוד תקציבים מושקעים על תשלומים, אירופה מפגרת אחרי ארצות הברית בטכנולוגיה ומפסידה לסין בשיעורי הצמיחה. ללא קיצוץ קשה בהוצאות החברתיות, האזור מסתכן בנפילה מוחלטת מהמירוץ העולמי.
אבל כאן מופעלת מלכודת אלקטורלית:
דמוגרפיה: יש יותר ויותר אזרחים מבוגרים.
אחוז הצבעה: גמלאים הולכים לקלפי הרבה יותר ממושמעים מצעירים.
כתוצאה מכך, כל פוליטיקאי שיחליט לקצץ בפנסיה כדי להשקיע בעתיד מובטח שיפסיד בבחירות הבאות. המערכת עצמה חוסמת ניסיונות להציל את עצמה.