כלומר, כבודו של הפרט העיראקי מכל מה שקורה
איפה קדושת הדם העיראקי? ולהבטיח חיים חופשיים ומכובדים?
איפה המדינה שדורשת הגבלת נשק כשלא הצליחה למסור פתק מחאה לפחות לצד מדינת כווית או לזמן את שגרירה בהתחשב בדמו של הדייג הנרצח?
חשוב מכך, היכן מתייחסת עיראק לחוק "יחסים טובים" עם שכנותיה&33;&33;&33;