חוק הגיוס העממי לאן נעלמו הזכויות והקורבנות של הגיבורים? חוק הגיוס העממי אינו רק חקיקה מנהלית, אלא זכאות לאומית וחוקית הקשורה לקורבנות של אלפי חללים, פצועים ולוחמים שנתנו את דמם להגנת עיראק, ריבונותה וביטחונה. כאן מתעוררות שאלות חשובות: מדוע מיהר הצעיר, עלי אל-זיידי, להקפיא את שליחת החוק לפרלמנט להצבעה לאחר ביקורו של טום ברק? מהן הסיבות למחוק או לצמצום פסקאות בסיסיות הקשורות להתמודדות עם אסונות טבע, עלים מיוחדים, גיל פרישה והארכת שירות? בנוסף לצמצום היעדים מ-9 ל-5, ואת המשימות מ-14 ל-8, ומחיקת תנאי סמכות הקשורים להגנה על החוקה והגנה על המים, המרחב האווירי והתשתיות. שינויים אלו דורשים הבהרות רשמיות ושקופות. לכוחות הגיוס העממיים, שהקריבו קורבנות בהגנה על עיראק, מגיע חוק המגן על זכויות חבריו ושומר על כבודם. דמם של קדושים הוא אמון, וקורבנות הגיבורים אינם נתונים למיקוח או דחיה.