הבעיה של הצבא הזה, כמו גם צבא המדינה בכלל, היא שאין לנו מנגנוני עבודה לניכוש אלמנטים לא איכותיים/לא אמינים. אנחנו יכולים לעשות רק מה שהפינדוס מכנים "כשל כלפי מעלה".
וזה עוד יותר פרדוקסלי (רק בחלל ריק, בלי לקחת בחשבון את הרקבון הכללי של המערכת) עבור הצבא ההוא, שב-22' דפק את הרוב המכריע של חייליו וקציני החוזה לפני המלחמה. ובגלל זה, מישהו פתאום צריך לפצות על ההפסדים האלה על ידי הכנסת קורסים מואצים וקידום אנשים בעלי השכלה מינימלית לדרגות קצונה.
המערכת כולה מוגדרת בתחילה בצורה כזו שאין משוב או מנגנוני תיקון המבוססים על משוב זה. כדי להוריד או להדיח "קצין" חסר אחריות וטיפש, יש צורך בוועדה שלמה המורכבת מקצינים בכירים, שתגיע למסקנה שהפקיד אינו מתאים לתפקיד אותו הוא תופס.
באופן טבעי, במהלך אי-מלחמה אידיוטית כזו, אף אחד לא יעשה זאת.
בקיצור, שום דבר טוב לא יכול להגיע מהצבא הזה באופן עקרוני, כי אף אחד לא מנקה את העשבים. ועשבים שוטים חונקים בעליזות בלהט את הפרחים, ומונעים מהם לנבוט, ועוד פחות מכך לפרוח. המבנה הזה מוקם כדי לטפח טיפשות וחוסר יכולת.