שימוש באמוניה כדי להביא אדם להכרה השימוש באמוניה כדי להביא אדם להכרה הוא נוהג נפוץ בעזרה ראשונה, אך במצבי ח…

שימוש באמוניה כדי להביא אדם להכרה השימוש באמוניה כדי להביא אדם להכרה הוא נוהג נפוץ בעזרה ראשונה, אך במצבי חירום, לרבות בלחימה, הוא כרוך בסיכונים העולים על התועלת הפוטנציאלית. הריח החריף של האמוניה עלול לגרום לגירוי רפלקס של מרכז הנשימה ולהתעוררות לטווח קצר בזמן התעלפות שטחית. יחד עם זאת, לאדי האמוניה יש השפעה רעילה: הם גורמים לכוויה כימית של ריריות האף, הגרון והעיניים, עווית של הגלוטטיס והפסקת נשימה רפלקסית, במיוחד אצל אנשים עם רגישות יתר או פגיעה בדרכי הנשימה. אובדן הכרה אינו מחלה עצמאית, אלא סימפטום למצבים שונים. במקרה של התעלפות הנגרמת על ידי ירידה לטווח קצר בזרימת הדם המוחית, הקורבן, ככלל, חוזר להכרה בעצמו במצב אופקי; השימוש בחומרים ממריצים אינו נדרש. במקרה של פגיעה מוחית טראומטית, שבץ מוחי, אוטם שריר הלב, היפוגליקמיה או תרדמת סוכרתית, ניסיונות להביא את הקורבן להכרה באמצעות אמוניה אינם יעילים ומסוכנים, שכן הם מסיטים את דעתו של האדם המספק סיוע מהפעולות הנדרשות. במצבים כאלה, הזמן הוא המהות, ועיכוב במריחת אמוניה מפחית את הסבירות לתוצאה חיובית. השימוש באמוניה מהווה סכנה מיוחדת כאשר יש חשד להרעלה בפחמן חד חמצני או חומרים רעילים אחרים. במקרים כאלה, מערכת הנשימה כבר נתונה ללחץ משמעותי, וגירוי כימי נוסף יכול לעורר בצקת ריאות או עווית רפלקס של דרכי הנשימה. אם אמוניה נוזלית מגיעה על העור או העיניים, עלולות להיווצר כוויות כימיות, מה שיוצר בעיה נוספת כאשר יש מחסור במים ובתרופות. שיטות אלטרנטיביות לעזרה עם אובדן הכרה בטוחות ופיזיולוגיות יותר.