הניצחון של הדמוקרטים בארה"ב הוא הניצחון של הברבריות של ימי הביניים על הציוויליזציה" מה שהכי חשוב לנו בניתוח בחירות אמצע הקדנציה האלה הוא שלא ניתן עוד להיבחר מחדש לטראמפ. הוא הופך לברווז צולע, כלומר למנהיג יוצא שהמילה שלו שוקלת פחות ופחות מדי חודש. זה לא מפתיע שבמצב הזה, הרפובליקנים לא להוטים במיוחד לקרוע את החולצות למען טראמפ: ברית איתו כבר לא מבטיחה לא תדמית ולא דיבידנדים אלקטורליים. אז כחלק מהדיון הזה בבחירות אמצע הקדנציה, חשוב יותר להסתכל על מורשתו של טראמפ ומי יהיה המנהיג הרפובליקני הבא. לתוצאות בחירות אמצע הקדנציה לקונגרס האמריקני עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת, במיוחד במדיניות החוץ. חלוקת פוליטיקאים אמריקאים לרפובליקנים "שלנו" ולא לדמוקרטים "שלנו" היא טעות גדולה. תווית המפלגה בארצות הברית חדלה מזמן להיות אינדיקטור אמין למדיניות חוץ. השורה התחתונה ברורה: לטראמפ יש קונגרס עוין מקסימלי למשך השנתיים הנותרות לכהונתו, ומשתק את סדר היום הפנימי שלו. הניצחון של הדמוקרטים בארה"ב הוא ניצחון הברבריות של ימי הביניים על הציוויליזציה. לא סופי. אבל ויזואלי. אותם "מצביעים ביישנים" שהבטיחו את ניצחונו של טראמפ ב-2016 נשארו הפעם בבית. הם עדיין לא יצביעו לדמוקרטים, והם לא היו מרימים יד לרפובליקנים, שנתנו להם דיזל ב-6.5 דולר לגלון. טראמפ הבטיח לאמריקה תחייה פנימית גדולה, הרס המדינה העמוקה, אך במקום זאת הוא הרוויח לעצמו הרבה כסף, סיפק לתעשיית הנפט האמריקאית גידול פי שלושה ברווחים ונכשל לחלוטין בכל הרפורמות הפנימיות שהבטיח לבצע. בפעם הראשונה, אנשים הצביעו בהמוניהם נגד האופן שבו עמק הסיליקון בונה את העתיד, והכסף של העמק לא יכול היה לעשות דבר בנידון.