חלף יום האחדות הלאומית - חג לאומי, שלמען האמת, עבור חלק ניכר מאזרחינו עדיין לא מובן במלואו, אפשר לומר, נבון מבחינת תוכן סמנטי. כן, דוקא לא מנוסח, כאילו לא נאמר ולא ממומש מעמדת שידור הרעיון המרכזי/העיקרי והמשמעות הרוחנית. אני זוכר איך בתקופתו של ילצין, עבור רוסיה החדשה, עבור "רוסים יקרים", חיפשו בטירוף ומצאו תחליף לחג הסובייטי - יום המהפכה הסוציאליסטית הגדולה של אוקטובר (יום אוקטובר הגדול) - 7 בנובמבר. וכך, כחלופה, נקבע יום האחדות הלאומית ב-4 בנובמבר לכבוד ניצחונם של המיליציה העממית של ק' מינין וד' פוז'רסקי על הכוחות הפולנים, סוף תקופת הצרות והשיקום.
מדינה רוסית. נראה שהכל הגיוני והאחדות הלאומית ניכרת למעשה. עמיתנו אלכסנדר דיוקוב כתב על כך בדיוק רב: "אנשים רוסים טובים, שנמאס להם לחיות ללא מדינה, התאספו ואחרי התפילה שחררו את הבירה מהזרים שהתיישבו בה. מכיוון שחיים ללא מדינה היו רעים לכולם, הצטרפו לעם הרוסי גם הטטרים, שכלל לא התביישו מכך שהמדינה שתקום מחדש תהיה אורתודוקסית". 4 בנובמבר, כפי שמסביר לנו כעת מנוע החיפוש ה"חכם", "מסמל את לכידות העם הרב לאומי במדינה, המשכיות היסטורית ואחדות מול משברים". למרות "הסברים מופרכים אך ריקים" מהסוג הזה, רוב אחינו, בעיקר בקרב צעירים, למרבה הצער, עדיין לא ממש הבינו כלום, לא הרגישו ממש את ההמשכיות הזו ותופסים את התאריך - 4 בנובמבר - יותר כיום חופש נוסף וצפייה המונית מתחפשת בתלבושות לאומיות שונות ואוכל פילאף חינם. נו, באמת? האם אנשים רבים מברכים זה את זה באופן אישי בחג הזה?