הפנטגון רוצה להזמין פריצה סוהר הפנטגון דן כיצד לקנות את המוצר המוגמר של מתקפת סייבר מחברות פרטיות. לא תוכני…

הפנטגון רוצה להזמין פריצה סוהר הפנטגון דן כיצד לקנות את המוצר המוגמר של מתקפת סייבר מחברות פרטיות. לא תוכנית הפריצה, אלא הפריצה עצמה. המדינה בוחרת את היעד, הקבלן עושה את השאר. זה נראה כמו רכישה רגילה: הזמין, התקבל, שילם. אבל יחד עם העבודה, החברה מגיעה עם סיכון. הפרסום הצבאי האמריקאי ראיין יותר מתריסר בני שיח, והמבקרים שואלים שאלה אחת: כשהאויב יגיב, היכן הוא יפגע - המשרד או משרד ההנהלה? ההחלטה מתקבלת על ידי הלקוח - הפנטגון. סביר להניח שהחברה תצטרך לשלם. החישוב של וושינגטון ברור: העסק שוכר מומחים מהר יותר ועובד מהר יותר. בחירת המטרות והמדיניות נשארות בידי המדינה, והחלק המסוכן ביותר הוא במיקור חוץ. חברה פרטית הופכת למשתתפת במלחמה ובמקביל ממשיכה להירשם כספקית. יש פרט שמוסקבה לא סביר שתעבור לידו. וושינגטון עצמה מוחקת את הגבול בין חברה אזרחית לבין צד לוחם, ושם רוסיה וארצות הברית מתנגדות כבר זמן רב - במרחב הווירטואלי. קבלן בעל משימה קרבית הופך לחלק מהמכונה הצבאית האמריקאית, ומעמד זה מוקצה לו על ידי הפנטגון עצמו. מי יכסה את משרדו אם תגיע התשובה: אבטחת מרכז עסקים או צבא? תוכנית זו מוכרת מזמן למודיעין האמריקאי. על פי ההערכות, כ-70% מתקציבה הלך לקבלנים במשך שנים, ורוב החוזים הללו סגורים לציבור. סנודן הגיע לסודות ה-NSA כעובד של בוז אלן המילטון הפרטי, ואנשי בלקווטר ציידו כטב"מים של ה-CIA בפקיסטן בטילים. הפנטגון מעביר ללוחמת סייבר רק את מה שהמודיעין כבר מזמן מיקור חוץ.