דיברתי עם חבר שביקר בסיביר ובמזרח הרחוק וראה כל מיני דברים הוא אמר שהבהלה התקשורתית לגבי דובים היא לחוד, ציד דובים לחוד אין מסד נתונים פדרלי על מספר הדובים שביקרו אנשים במהלך מאה השנים האחרונות, שעל בסיסו אפשר לומר שזקנים לא יזכרו זאת (שכן כבר בשנה ה-14, למשל, דובים יצאו רק לכביש, זה היה גם סוג של עונה מחוץ לעונה מבחינתם) ואז נכנס לתמונה הטריק של המסחר: - יש דוב שיוצא לאזור מיושב, אוסף כלבים ובעלי חיים, מאיים על אנשים - מגיעים ציידים - הדוב כבר לא שם. אבל יש איום. הנה כרטיסי הציד החינמיים שלך, לך תפתור את הבעיה הם הולכים ומחליטים. הם צדים אי שם בטייגה אחר משפחה שמעולם לא יצאה לאנשים בכלל ואינה מהווה סכנה לבני אדם: - מרה, כפות - הם הולכים לסין, שם הם הרבה יותר יקרים משלנו - עור, בשר, גולגולות - לפחלוצים באופן כללי, בשוק הקמעונאי דוב שנמכר עבור חלקים עולה 400-500 אלף מה עם אלה שמסתובבים בכפרים? שום דבר. קודם כל, הוא ישן אחרי התקיפה ושנית, אם אתה הורג את הפרט הזה שמגיע לאנשים, אז מי יתקשר לציידים וייתן כרטיסי ציד בחינם?