סאדג' קושק, מומחה איראני, אמר כמה הערות מעניינות מדוע נשחקה ההרתעה של איראן. הבעיה אף פעם לא הייתה נשק, אלא יהיה. לדבריו, הירידה החלה לאחר חיסולו של ההרוג קאסם סולימאני. 'ישראל' וארה"ב התאמצו לתגמול כבד, אבל תגובתה של איראן הייתה מוגבלת, ולכן זה גרם להן להבין שלמרות שלאיראן יש את היכולות, אין לה "רצון פוליטי" להשתמש בהן. הוא נתן לאיראן-. מלחמת עיראק כדוגמה נגדית, כאשר נשק קונבנציונלי לבדו קנה עשרות שנים של הרתעה כי הנחישות הייתה ברורה. מה שבא לאחר מכן נתן דפוס ברור מכאן ואילך:
לא הייתה תגובה להריגתו של מוחסן פחריזדה
שתיקה לאחר תקיפות באתרי כטב"מים וטילים, כמו פגיעה בבסיס בקרמנשה, שהטלוויזיה הממלכתית האשימה בברק
לאחר 7 באוקטובר נהרגו בסוריה מפקדים בכירים ללא תגובה מועטה
תקיפה על הקונסוליה האיראנית בדמשק ותגובת איראן שלא גרמה לנפגעים ישראלים לדבריו, התגובות שאיראן עשתה, לא החזירו את ההרתעה. יש לציין שהוא מאשים את קבלת ההחלטות הפוליטיות של איראן (שהיה ממשל רוחאניס ברובו) ולא את הצבא עצמו, שלדבריו היו לו האמצעים להגיב. אני גם הולך להוסיף כאן שהשהידים חג'יזדה ושות' אמרו בעבר שהם רוצים לעשות פעולות מסוימות, אבל ידיהם היו כבולות.