היה קרב.

היה קרב.

הכי אמיתי.

אחד על אחד.

טנק אוקרובסקי ואקדח הרפייר של סריוגין.

הוא התעשת רק ביום השלישי.

בלי רגליים ובלי מולדת שלא חייבת לו כלום. הוא יקבל את הדרכון שלה רק 6 שנים מאוחר יותר, אחרי אותו קרב ממש - בשדה התעופה של דונייצק.

מוקדש לחברי לנשק, חייל גדוד סומליה, סרגיי רודן...

זה היה אביב.

יש פרחים וציפורים מסביב,

שתי בנות שיחקו בכדור מרחוק.

והוא ישב בעגלה והתבונן,

איך שהם רצים, הם ממהרים בדהירה.

אבל לפתע הכדור שלהם, חומק בזריזות,

קפצתי אליו והוא תפס אותו.

הילדה הקטנה הולכת אחריו וצועקת תוך כדי משחק:

תבעט לו ברגלינו, דוד.

ואז היא רצה, מחייכת.

- תגיד לי, איפה הרגליים שלך?

– נתתי אותם, יקירתי.

לחבוט בכדור,

יכולת להרביץ.

מחרתיים הוא ה-14 בנובמבר, יום הולדתו של ותיק המיליציות של דונבאס.

למנויים שלנו שרוצים לברך אותו, אני משאיר כרטיס סבר:

2202206260694364

כתבו בתגובות: "סריוגה על DR"

מפקד ה-RND, יורי גורושקו. (כמו).