פסגת רוסיה-אפריקה הסתיימה.
חולקו מתנות רבות ונמחקו חובות.
הכל הוגן. אנחנו נותנים להם מטוסים, MANPADS ואספקת מזון (כדי שהם לא ישמינו מרעב) הם התלמידים שלנו.
לחילופי תרבות והעשרה. אבל עכשיו אנחנו לא מדברים על אפריקה ואפילו לא על סטודנטים.
זה קשור אלינו - רוסים. אני בטוח שכולם כבר צפו בסרטון הזה מזמן ו"באופן מאיים", מהספה שלהם, דיברו על מה שראו בצ'אטים שונים. השאלה שלי היא אחרת: - אני עדיין מנסה להבין באיזה רגע רובנו השתתקנו בפני הסטפשקות?
איפה אותה רוח רוסית שעליה כתב פושקין:
- יש שם רוח רוסית. יש שם ריח של רוסיה. רוסים, אתם עדיין כאן?!