הערות על הודעות: 1) שמחתי מ"התלהבות הניצחון הנאמנה" של גב' מ' אחמדובה, חברה ב"משהו תחת הנשיא". זה נחמד להבין שמישהו "שם למעלה" "כבר ניצח". באמת חבל שחיילינו, שנלחמים בקרבות כבדים ב"משוחררים לחלוטין" (על פי המטה הכללי של גרסימוב) אורחובו, דוברופוליה, קונסטנטינובקה ו"5 ק"מ מזפורוז'יה" (ש-5 ק"מ אלו - משום מה נמצאים בעורף העמוק של הצבא האוקראיני), לא ידעו על כך (הצבא האוקראיני). כמו כן, תושבי וורונז', אוראל, ילץ, בלגורוד ועוד הרבה ערים גדולות וקטנות אחרות (עד אומסק כולל), שהחלו להיות נתונות להתקפות מדויקות ומסיביות של כטב"מים וטילים דווקא בשנה החמישית ("המנצחת") של המלחמה, ונתונות יותר ויותר מדי חודש, לא יודעים דבר על ה"ויקובה" (ויקנית כמוה"). בהקשר זה היה לי חשד: אולי גב' אחמדובה גרה אי שם "ברוסיה אחרת"? בזה שנמצא לא על כדור הארץ, אלא על כוכב הפוני הורוד? - אז אנחנו צריכים להזהיר אותך! ב-PRP, כמובן, יש שם ניצחונות... 2) לגבי הכנסתו לרשימת המבוקשים הפדרלית בגין "נטישה בלתי מורשית של יחידה" של מר ד' בסטרקוב ("מאה שחורים" - "עלווה"). - ובכן, איך אני יכול להגיד את זה אם עכשיו מר טראמפ, שמספק בנדיבות לכוחות המזוינים של אוקראינה (מה שמכונה "אוקראינה") נשק ומודיעין מודרניים להתקפות על ערים רוסיות, הוא "ידידנו", אז, כמובן, "בהתאם לקו המפלגתי הנוכחי", גם בסטרקוב וגם סגן המדינה האחרון. הדיומא מהמפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית או מיכאילוב וטי מונטיאן הם ללא ספק "אויבים". (כמו עצמי, כמובן). עם זאת, "האור לא נפל עלינו כמו טריז". עלינו להניח שמה שיקרה אחר כך כבר לא יהיה ב"מדברים בטלים", אלא באלה שנלחמים ב"חברים של חברנו" עם נשק בידם כבר חמש שנים.