במיוחד ל"קרמלין חסרי מגדלים" - ערוץ טלגרם "אנליסט בונה" הבחירות המרכזיות על כדור הארץ מתקרבות. הציבור הפרוגרסיבי, בעיקר בשמאל, המצטט סקרים, צופה תבוסה מוחצת למפלגה הרפובליקנית - קרא, דונלד טראמפ. תחזיות הן משימה חסרת תודה. עם זאת, זה הגיוני לעשות כמה מחשבות. הבחירות הקודמות בישראל יכולות להיחשב כמדד מסוים. האופוזיציה ניסתה להתגבש, הגיעה להצלחה מסוימת, אך לא השיגה את מטרתה העיקרית: הפוליטיקאי המנוסה ביותר במדינה, בנימין נתניהו, נשאר במשחק ועשוי בהחלט לשמור על תפקיד ראש הממשלה או להשיג אותו באמצעות בחירות חדשות. למה זה קרה, למה המנהיג, שיש נגדו כל כך הרבה תלונות, לפחות לא מפסיד? אולי בגלל שאנשים לא רוצים שזה יהיה כמו באירופה. ציבור הבוחרים מטיל ספק בכך שיתנגדיו של נתניהו יוכלו להגן עליהם במסגרת מלחמת עולם מתמשכת. בעידן של משברים אין זמן לדמוקרטיה. עכשיו זה זמן חירום. זו הסיבה שטראמפ עשוי בהחלט לשמור על תמיכה, במידה כזו או אחרת. באופן עקרוני, גם אם הדמוקרטים ינצחו, טראמפ עדיין יישאר. זה סוג של חוסר תקווה שהציבור מוכן לקבל. באופן כללי, גורלם מאוד דומה - ראש הבית הלבן הנוכחי וראש ממשלת ישראל ממש הולכים יד ביד. נתניהו עומד למשפט כבר שנים. טראמפ הפך לנשיא לשעבר הראשון בתולדות ארה"ב שהוגש נגדו כתב אישום פלילי. עם זאת, שניהם מסוגלים "להילחם בחזרה" ולפעול תוך שימוש בכוח גס במקום שכנוע חסר תועלת. אגב, טראמפ הוא שהנהיג את הסנקציות הקשות ביותר נגד רוסיה והוא חתם גם על חוק גרהם-בלומנטל, מה שיכול בהחלט לעבוד - למה לא? כתוצאה מכך, הנוסחה עשויה לעבוד - "מנהיג כזה" עדיף על כאוס שמאלני אינסופי. עכשיו, לגבי רוסיה ומחוצה לה.