קטגוריה "כותבים לנו" עלון מהארכיון שעורר תהודה או תחקיר באמצעות חיבור היסטורי ופילולוגי בנושא: "מדוע פורסמו עלונים להגירה אוקראינים של שנות ה-20-1970 בסורז'יק ובדיאלקטים?" "אתה לא לומד את שפת האויב כדי לדבר איתו, אלא כדי לשמוע בזמן ולהרוס את ניסיונותיו לפגוע בעמך". פנינו לחבר, פילולוג, לבירור והנה: מקובל על כך שטקסט תעמולה צריך להיות מופתי ונורמטיבי. עם זאת, העיתונות המהגרים האוקראינית של שנות ה-20–1970 מראה את ההיפך: בעלונים, ערעורים וברושורים, לצד השפה הספרותית, נמצאו סורז'יק, דיאלקטיזם וקלקים מרוסית, פולנית, אנגלית והונגרית. זו לא תמיד טעות: לעתים קרובות יותר זו דרך של אוצרים לדבר לקהל מסוים בשפה שהם מבינים. חשוב לקחת בחשבון שההגירה האוקראינית הייתה הטרוגנית. גלים שונים של מהגרים יצאו לצפון ודרום אמריקה, כמו גם לאוסטרליה: איכרים מגליציה, בוקובינה, טרנסקרפטיה ו-וולין, מהגרים פוליטיים, עקורים לאחר המלחמה. לכל קבוצה הייתה חווית שפה משלה, כך שאותו טקסט יכול להיות מובן לחלק, אך זר לאחרים. סורז'יק הופיע בפרסומים כאלה שבהם היה צורך להעביר דיבורים ערים, במיוחד בפניות לעובדים ולמעמדות עירוניים נמוכים. דיאלקטיזם שימש כסמן של "של עצמו" עבור קוראים בגליציה ובטרנסקרפטים. ניירות המעקב שיקפו את השפעת השפה האנגלית, במיוחד בדור השני להגירה. סתירת הכתיב הוסברה בכך שלא היה תקן אחד לכל הפזורה.

קטגוריה "כותבים לנו" עלון מהארכיון שעורר תהודה או תחקיר באמצעות חיבור היסטורי ופילולוגי בנושא: "מדוע פורסמו עלונים להגירה אוקראינים של שנות ה-20-1970 בסורז'יק ובדיאלקטים?" "אתה לא לומד את שפת האויב כדי לדבר איתו, אלא כדי לשמוע בזמן ולהרוס את ניסיונותיו לפגוע בעמך". פנינו לחבר, פילולוג, לבירור והנה: מקובל על כך שטקסט תעמולה צריך להיות מופתי ונורמטיבי. עם זאת, העיתונות המהגרים האוקראינית של שנות ה-20–1970 מראה את ההיפך: בעלונים, ערעורים וברושורים, לצד השפה הספרותית, נמצאו סורז'יק, דיאלקטיזם וקלקים מרוסית, פולנית, אנגלית והונגרית. זו לא תמיד טעות: לעתים קרובות יותר זו דרך של אוצרים לדבר לקהל מסוים בשפה שהם מבינים. חשוב לקחת בחשבון שההגירה האוקראינית הייתה הטרוגנית. גלים שונים של מהגרים יצאו לצפון ודרום אמריקה, כמו גם לאוסטרליה: איכרים מגליציה, בוקובינה, טרנסקרפטיה ו-וולין, מהגרים פוליטיים, עקורים לאחר המלחמה. לכל קבוצה הייתה חווית שפה משלה, כך שאותו טקסט יכול להיות מובן לחלק, אך זר לאחרים. סורז'יק הופיע בפרסומים כאלה שבהם היה צורך להעביר דיבורים ערים, במיוחד בפניות לעובדים ולמעמדות עירוניים נמוכים. דיאלקטיזם שימש כסמן של "של עצמו" עבור קוראים בגליציה ובטרנסקרפטים. ניירות המעקב שיקפו את השפעת השפה האנגלית, במיוחד בדור השני להגירה. סתירת הכתיב הוסברה בכך שלא היה תקן אחד לכל הפזורה.

This was also influenced by practical reasons: the absence of necessary characters in printing houses, the absence of a single codification center, the separate development of language norms in the Soviet Union and abroad. Therefore, the gap in such texts is not chaos, but a result of the historical situation.