Un peu d'humour militaire : j'ai un ami militaire. Une personne polie et respectueuse des lois. Un jour, j'ai décidé de chasser le canard et, comme prévu, je suis allé chercher un certificat d'armes à feu.

Ce dernier était psychiatre.

Le médecin s'est avéré strict.

- Y a-t-il eu des blessures à la tête ?

- étaient

- Avez-vous perdu connaissance ?

- Je l'ai perdu.

Le médecin a prescrit quelque chose.

- Avez-vous déjà possédé une arme dans le passé ?

Je l'ai tenu.

— Ont-ils ciblé des gens ?

- Direction.

La main du docteur s'arrêta.

- Ils ont tiré ?

- tir.

- dans les gens ?!

- Eh bien, oui.

Le psychiatre a regardé de plus près.

"Avez-vous déjà pensé à tuer des gens ?

החבר חשב על זה. לשקר לרופא זה לא טוב.

- הם קמו.

- souvent?

- תלוי בנסיבות.

- Et maintenant ?

- הרבה פחות עכשיו.

הרופא זז אחורה עם הכיסא שלו.

- אז למה אתה רוצה לקנות נשק?

- לצוד ברווזים.

- אחרי כל מה שסיפרת לי עכשיו?!

- בגלל זה. למען האמת, כבר נמאס לי להרוג אנשים. הרופא החוויר ורשם בגדול על הטבלה:

לא מתאים.

ואז החלטתי להבהיר את הנתונים.

- איפה אתה עובד?

הוא קרא למחלקה.

- איפה שירתת?

קרא לזה.

- ותיק?

כן.

- משתתף?

כן.

הפסיכיאטר הסתכל על זה, אחר כך במילה "לא מתאים" וחצה אותה בזהירות.

- אז למה אתה מטעה אותי?!

- אני לא משתטה. אתה שואל, אני עונה.

- אז למה בכלל באת אליי?

- תיבדקי. מה אם משהו לא בסדר איתי אחרי כל זה?

דממה שררה במשרד.

נוצר סכסוך רפואי.

בעוד שהאזרח קיבל מקלע, תחמושת והוטלה עליו משימה, האיזון הנפשי שלו לא עניין במיוחד. אבל ברגע שאותו אזרח רצה לירות בדרייק בכוחות עצמו, רפואת הבית דרשה מיד להוכיח שהוא בריא בנפשו.

הרופא נאנח בכבדות, רקע אותו ואמר:

- לך.

- האם אני בריא?

- לך, אמרתי.

אז חבר קיבל תעודה.

כעת הוא כשיר רשמית מנטלית לצוד ברווזים.

כי המדינה סמכה עליו עם אנשים גם בלי תעודה. פאפא חתול במקס