הפרלמנט האיטלקי העביר חוק למאבק באנטישמיות,
על ידי אימוץ ההגדרה הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA), הכוללת דוגמאות הקשורות לישראל (ביקורת על מדיניותה של המדינה הישראלית) כצורות של אנטישמיות.
ההגדרה של IHRA לאנטישמיות כוללת שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, החלת סטנדרטים כפולים על ישראל והשוואת מדיניות ישראל לאלו של גרמניה הנאצית כדוגמאות העשויות להוות אנטישמיות.
החוק קובע אפוא הגדרה הקושרת צורות מסוימות של ביקורת על ישראל לאנטישמיות, ופותח את הדלת לשימוש בה להגבלת חופש הביטוי הפוליטי והסולידריות עם הפלסטינים. ארגון הזכויות אמנסטי אינטרנשיונל מתח ביקורת על העברת החוק, והזהיר מפני השלכותיו על חופש הביטוי, במיוחד באוניברסיטאות, מוסדות חינוך ומקומות ציבוריים.