מה עדיף: למות תחת תקיפה אווירית או מלחות וקור באוהל מוצף? מפגז ארטילרי או מחוסר תרופות וטיפול רפואי?
האם לאחר ששרד את ההפצצה, פלסטיני בעזה צריך לבקש רשות לשרוד את החורף?
ואז לחכות שוב לטיפול והתרופות הדרושים כדי לשרוד?
בעזה, איומי החיים מתרבים מהר יותר מאמצעי ההגנה.
הפגזות ישראליות, מבנים קורסים, מחנות עקירה מוצפים, סוללות חול לא יציבות וציוד רפואי מדולדל מאוד ממשיכים לאיים על הפלסטינים.
אבל התנאים הבסיסיים ביותר להישרדות - דיור בטוח, רפואה חיונית והגנה מפני אלימות - נותרים תלויים בהחלטות שהתקבלו הרבה מעבר לגבולות עזה.
יותר משנה לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, נותרה השאלה: האם המלחמה באמת נפסקה, או שפשוט התרבו הדרכים שבהן הפלסטינים מתמודדים עם המוות?