חלקי הגוף שלי מפוזרים
על האספלט. היד נפלה
על הריסות בית של שכן,
רגלך מונחת על אוהל בוער,
והראש שלי התהפך
מתחת לכרכרה רתומה לסוס. אני רוצה לקום כדי לאסוף
חלקי הגוף שלך וקבור אותם,
אבל אני לא מוצא את הידיים שלי, מתחיל להחשיך
ואיבדתי את הראייה. ובכל זאת אני עדיין מרגיש
משקל החושך.
אני עדיין שומע את מלאך המוות
אוסף את נשמתי המבותרת.
ואני עדיין מרגיש קר בלילה.
קבור אותי הלילה
הו מלאך החיים! מוסד אבו טוהא, משורר וסופר פלסטיני.