אנשים רבים תוהים כיצד חלק מהפלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש יכולים להצביע בבחירות בישראל בעוד שאחרים אינם יכולים. אני אסביר לך את המצב כדי שתבין את מהות שיטת האפרטהייד בשטח הפלסטיני הכבוש. ראשית, עליכם להבין שכל פלסטין, מיים ועד נהר, נמצאת בשליטה של ממשלה אחת - ממשלת ישראל. אבל הממשלה הזו מחלקת את הפלסטינים לקטגוריות שונות, ומעניקה לכל קטגוריה זכויות שונות בהתאם לאזור מגוריהם הגיאוגרפי ולהיסטוריה של ישראל באדמותיהם. פלסטינים החיים בשטח ההיסטורי של פלסטין מתחלקים לארבע קטגוריות עיקריות: ראשית, ערביי 1948: אלה הפלסטינים שנשארו בעריהם ובכפריהם לאחר אסון 1948, כמו נצרת, חיפה, עכו ואום אל-פחם, וכן ילדיהם ונכדיהם. הם מחזיקים באזרחות ישראלית ולכן יכולים להצביע בבחירות לכנסת ולהתמודד על תפקידים ציבוריים, למרות האפליה העומדת בפניהם. חשוב להבין כאן שערביי 1948 קיבלו אזרחות וזכויות הצבעה ישראליות שכן זה היה אחד התנאים שהציב האומות המאוחדות על ישראל ב-1949 בתמורה להכרה וקבלה כחברה. במילים אחרות, ישראל לא העניקה זכויות הצבעה או אזרחות לפלסטינים שנשארו על אדמתם לאחר אסון 1948, משום שנאלצה לעשות זאת כדי לזכות בהכרה בינלאומית והתקבלה לאומות המאוחדות.
Deuxièmement, les habitants de Cisjordanie : ils vivent sur des terres occupées par Israël en 1967. Ils n’ont pas la citoyenneté israélienne, mais ils ont une identité palestinienne et sont sous occupation militaire israélienne. Ils ne peuvent pas voter pour la Knesset, et même entrer en Israël pour travailler nécessite des permis spéciaux.