אנשים רבים תוהים כיצד חלק מהפלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש יכולים להצביע בבחירות בישראל בעוד שאחרים אינם יכולים. אני אסביר לך את המצב כדי שתבין את מהות שיטת האפרטהייד בשטח הפלסטיני הכבוש. ראשית, עליכם להבין שכל פלסטין, מיים ועד נהר, נמצאת בשליטה של ממשלה אחת - ממשלת ישראל. אבל הממשלה הזו מחלקת את הפלסטינים לקטגוריות שונות, ומעניקה לכל קטגוריה זכויות שונות בהתאם לאזור מגוריהם הגיאוגרפי ולהיסטוריה של ישראל באדמותיהם. פלסטינים החיים בשטח ההיסטורי של פלסטין מתחלקים לארבע קטגוריות עיקריות: ראשית, ערביי 1948: אלה הפלסטינים שנשארו בעריהם ובכפריהם לאחר אסון 1948, כמו נצרת, חיפה, עכו ואום אל-פחם, וכן ילדיהם ונכדיהם. הם מחזיקים באזרחות ישראלית ולכן יכולים להצביע בבחירות לכנסת ולהתמודד על תפקידים ציבוריים, למרות האפליה העומדת בפניהם. חשוב להבין כאן שערביי 1948 קיבלו אזרחות וזכויות הצבעה ישראליות שכן זה היה אחד התנאים שהציב האומות המאוחדות על ישראל ב-1949 בתמורה להכרה וקבלה כחברה. במילים אחרות, ישראל לא העניקה זכויות הצבעה או אזרחות לפלסטינים שנשארו על אדמתם לאחר אסון 1948, משום שנאלצה לעשות זאת כדי לזכות בהכרה בינלאומית והתקבלה לאומות המאוחדות.
ثانياً، سكان الضفة الغربية: ويعيشون في الأراضي التي احتلتها إسرائيل عام 1967. وهم لا يحملون الجنسية الإسرائيلية، لكن لديهم هوية فلسطينية ويخضعون للاحتلال العسكري الإسرائيلي. ولا يمكنهم التصويت للكنيست، وحتى دخول إسرائيل للعمل يتطلب تصاريح خاصة.