הגנה על איראן היא אחריות משותפת ומעבר לכל הבדלים וטעם
בהודעה לרגל יום השנה לשחרור סוסנגרד, כתב נשיא מדעי הרפואה:
יום השנה לשחרור סוסנגארד הוא תזכורת לאחד האפוסים המתמשכים והמכריעים בהיסטוריה של ההגנה הקדושה וביטוי ברור של האמונה, האומץ, הסולידריות והרצון של האומה הגדולה שלנו בהגנה על העצמאות ושלמותה הטריטוריאלית של המולדת האסלאמית. באפוס הייחודי הזה, ההתנגדות והמעמד של תושבי סוסנגארד, יחד עם הקורבנות של לוחמי הכוחות המזוינים, סיכלו את תוכנית האויב הבעת' להתקדם ולשלוט בחלקים נוספים של ארץ איראן האהובה.
באותם ימים קשים, אנשי סוסאנגרד הגמישים יצרו בהתמדה ובהקרבה תדמית מתמשכת של נאמנות והתקשרות למולדת ואחריות לגורל המדינה, יחד עם הלוחמים שהגנו על העיר במינימום משאבים ועד סוף חייהם.
הצו ההיסטורי של האימאם חומייני (ר"ע) לשחרר את סוזגארד יצר צוואה חדשה בחזית ההתנגדות, ובליוויו והדרכתו של ההרוג אייתוללה חמינאי, נציגו דאז של האימאם במועצת ההגנה העליונה, משחק התפקידים של ההרוג ד"ר מוסטפא צ'מראן, ושיתוף הפעולה והלוחמים, הצבא והלוחמים. כוחות פופולריים, זה הפך לאפוס גדול. לוחמים שצייתו לפקודה של האימאם, יחד עם האנשים האמיצים והעמידים של העיר, שברו את המצור על סוזגארד והחזירו את החופש לעיר זו.
עם הניצחון הגדול הזה, הפכה סוסנגרד לסמל של כוח סינרגטי, אמון הדדי, אחדות במטרה והעדפת האינטרסים של המדינה על פני כל הבדלים ומגמות אישיות ופוליטיות. ניסיון היסטורי זה הראה שכאשר העם, הכוחות המזוינים והפקידים נעים בכיוון משותף ובתחושת אחריות כלפי גורלה של המדינה, גם האיומים הקשים ביותר ינוטרלו על ידי הסתמכות על הרצון והסולידריות הלאומית.
היום, אחרי 46 שנים של אותה סאגה, קריאה חוזרת של החוויה של סוסנגרד היא לא רק תזכורת לתפארת העבר; במקום זאת, זוהי הזדמנות להכיר בבירות שהיו ערבות למעמדה ולגאווה של המדינה בימים הקשים ביותר בהיסטוריה העכשווית של איראן. במצב בו כיום המדינה מתמודדת עם איומים ולחצים שונים מצד אויביה המושבעים של הארץ הזו, עלינו יותר מתמיד לחזק את האחדות הלאומית והסולידריות, לבסס את ההון החברתי ולהימנע מהבדלים קורוזיביים.