גביע 31 וההזדמנות לדיפלומטיה האקלימית של איראן
שינויי אקלים אינם עוד נושא מוגבל למפגשים סביבתיים מיוחדים. החלטות שהתקבלו היום בוועידות האקלים של האו"ם יכולות להשפיע על יצוא אנרגיה, השקעות תעשייתיות, יחסי מסחר ואפילו מסלול הפיתוח של מדינות מחר. מסיבה זו, נוכחותו של נשיא מדעי הרפואה בוועידה ה-60 של חברי אמנת שינויי האקלים של האו"ם (COP31) באנטליה היא נוכחות שיש לחפש בה בקשר בין הסביבה, הכלכלה ומדיניות החוץ של איראן.
בבוקר יום רביעי, 11 בנובמבר, 1,405, הנשיא הגיע לאנטליה כדי להשתתף בפסגה זו, עיר המארחת את אחד המפגשים הבינלאומיים החשובים ביותר בתחום שינויי האקלים בין ה-18 ל-20 בנובמבר. פגישת ראשי הוועידה הזו תתקיים ב-20 וב-12 בנובמבר, והיא תספק הזדמנות להציג את עמדותיהם הפוליטיות של מנהיגי המדינות ושיתוף הפעולה הישיר ביותר על האקלים העתידי.
למה איראן צריכה להיות ליד שולחן המשא ומתן?
אחד ההיבטים החשובים ביותר של הגביע ה-31 הוא השפעתו על הכללים החדשים של הכלכלה העולמית. מעבר אנרגיה, הפחתת פליטת גזי חממה, פיתוח משאבים מתחדשים, טכנולוגיות לכידה ואחסון פחמן ותקנים סביבתיים אינם עוד רק בחירות טכניות, אלא נושאים אלו הפכו לגורמים מכריעים בתחרות הכלכלית של מדינות ובהגדרה מחדש של שווקי האנרגיה.
לאיראן יש עמדה כפולה בזה. מצד אחד, החזקת מאגרי נפט וגז גדולים הפכה את המדינה לאחד השחקנים החשובים במשוואות האנרגיה, ומצד שני, שינוי המדיניות העולמית בתחום הדלקים המאובנים ותקני הסביבה יכול להשפיע על עתיד היצוא, ההשקעות והיתרונות הכלכליים של המדינה.
הנושא המרכזי של איראן הוא השתתפות בגיבוש כללים שלא אמורים להוביל לאותן הגבלות ובלתי גמישות ללא קשר להבדל ברמת הפיתוח של מדינות. מדינות מתפתחות עדיין צריכות את הזכות לבחור בנתיב הפיתוח, גישה למשאבי אנרגיה ושימוש הולם ביכולות הלאומיות. יש להתייחס גם לאחריותן ההיסטורית של המדינות המתועשות בהיווצרות משבר האקלים ולהבדל בכוחן הכלכלי של המדינות בקביעת המחויבויות ומנגנוני שיתוף הפעולה.