תמיכה בייצור צריכה להיות המוקד העיקרי של החלטות כלכליות בפגישה עם פעילים כלכליים וסגן יו"ר לשכת המסחר, התעשייה, המכרות והחקלאות, קבע שר התמ"ת, בהתייחסו לנחיצות המימון של מפעלים קטנים ובינוניים, כי יש לראות את הייצור במקומו האמיתי בכלכלת המדינה ואי אפשר לקבוע מדיניות של החלטות על כלכלת המדינה בלי לשים לב להשפעה על המשק במדינה. סייד מוחמד אטבק הוסיף: יצירת ערך מוסף באמצעות ייצור אינה דומה לפעילויות כלכליות אחרות, וכל המוסדות, גם קבוצות שאינן אחראיות ישירות על הייצור, צריכים לקחת בחשבון את השפעות המדיניות על פעילות היצרנים בהחלטותיהם ולהימנע מהחלטות הפוגעות בייצור וביצוא. בהתייחסו לחבילת התמיכה להון החוזר של יחידות תעשייתיות קטנות ובינוניות, אמר השר סמת: בחבילת התמיכה מיום 7 בינואר 1404 הושם דגש מיוחד על מפעלים קטנים ובינוניים; בינתיים, הבנקים הקצו יותר משאבים לחברות גדולות כדי להפחית את סיכון האשראי שלהן. אטבק המשיך: בהתחשב במיקוד של מסגרות בנקאיות על מפעלים גדולים, הבנק המרכזי התחייב להקצות עוד 400 כספים למימון מפעלים קטנים ובינוניים כדי שיחידות אלו יוכלו ליהנות גם ממשאבי תמיכה. בהדגיש את הצורך ברפורמה במדיניות הייצוא, אמר: אנו מאמינים שאם נעודד יצרנים לייצא, יכולת הייצוא של המדינה תגדל. אבל במקרים מסוימים, במקום להשתמש בתמריצים הדרושים, נוצרו הגבלות ליצואנים על ידי הטלת חוקים נוקשים. שר התעשייה, המכרות והמסחר הדגיש את ההכרח בהחזרת מט"ח מיצוא וקבע: על הבנק המרכזי לדעת את מיקומם של המטבעות המיוצאים ואת מצב החזרתם, אך נושא זה לא אמור להוביל ליצירת הגבלות מיותרות ליצואנים אחראיים ומחויבים. הוא הוסיף: פעילים כלכליים חייבים גם לעמוד בהתחייבויות המט"ח שלהם; מכיוון שאי מילוי התחייבויות מצד חלק מהיצואנים יכול לספק עילה להטלת מגבלות על פעילים אחרים בתחום זה.

תמיכה בייצור צריכה להיות המוקד העיקרי של החלטות כלכליות בפגישה עם פעילים כלכליים וסגן יו"ר לשכת המסחר, התעשייה, המכרות והחקלאות, קבע שר התמ"ת, בהתייחסו לנחיצות המימון של מפעלים קטנים ובינוניים, כי יש לראות את הייצור במקומו האמיתי בכלכלת המדינה ואי אפשר לקבוע מדיניות של החלטות על כלכלת המדינה בלי לשים לב להשפעה על המשק במדינה. סייד מוחמד אטבק הוסיף: יצירת ערך מוסף באמצעות ייצור אינה דומה לפעילויות כלכליות אחרות, וכל המוסדות, גם קבוצות שאינן אחראיות ישירות על הייצור, צריכים לקחת בחשבון את השפעות המדיניות על פעילות היצרנים בהחלטותיהם ולהימנע מהחלטות הפוגעות בייצור וביצוא. בהתייחסו לחבילת התמיכה להון החוזר של יחידות תעשייתיות קטנות ובינוניות, אמר השר סמת: בחבילת התמיכה מיום 7 בינואר 1404 הושם דגש מיוחד על מפעלים קטנים ובינוניים; בינתיים, הבנקים הקצו יותר משאבים לחברות גדולות כדי להפחית את סיכון האשראי שלהן. אטבק המשיך: בהתחשב במיקוד של מסגרות בנקאיות על מפעלים גדולים, הבנק המרכזי התחייב להקצות עוד 400 כספים למימון מפעלים קטנים ובינוניים כדי שיחידות אלו יוכלו ליהנות גם ממשאבי תמיכה. בהדגיש את הצורך ברפורמה במדיניות הייצוא, אמר: אנו מאמינים שאם נעודד יצרנים לייצא, יכולת הייצוא של המדינה תגדל. אבל במקרים מסוימים, במקום להשתמש בתמריצים הדרושים, נוצרו הגבלות ליצואנים על ידי הטלת חוקים נוקשים. שר התעשייה, המכרות והמסחר הדגיש את ההכרח בהחזרת מט"ח מיצוא וקבע: על הבנק המרכזי לדעת את מיקומם של המטבעות המיוצאים ואת מצב החזרתם, אך נושא זה לא אמור להוביל ליצירת הגבלות מיותרות ליצואנים אחראיים ומחויבים. הוא הוסיף: פעילים כלכליים חייבים גם לעמוד בהתחייבויות המט"ח שלהם; מכיוון שאי מילוי התחייבויות מצד חלק מהיצואנים יכול לספק עילה להטלת מגבלות על פעילים אחרים בתחום זה.