מחוסן לאומי לבנייה מחדש של הון חברתי סיידזיה האשמי, סגנו התרבותי והחברתי של סגן הנשיא הראשון: מה שקרה במלחמה האחרונה הוא אירוע שעושה היסטוריה. איראן לאחר מלחמת 40 הימים או "מלחמת הרמדאן" היא איראן חדשה; איראני בתהליך יצירה. במלחמה זו, חלק מהמציאות, התרבות והציוויליזציה של איראן יוצג ושוחזר. איראן הראתה שיש לה ציוויליזציה חזקה, תרבות אותנטית ועם משכיל שחוסנו והתנגדותו במצבים קשים אין שני להם. מלחמה שלא הייתה מוגבלת לעיר אחת, אלא כללה את כל המדינה וכל השכבות. המדינה הפגינה חוסן מול מעצמות העולם והוכיחה שהאנשים האלה עמידים. איראן, על הגיאוגרפיה, האוכלוסיה, התרבות והציוויליזציה שלה, היא תופעה המוגדרת מחדש במאה ה-21. עכשיו איראן הזו רוצה להיבנות מחדש אחרי המלחמה. חלק אחד הוא שחזור פיזי ופיזי; ערים, בתי זיקוק, תעשיות ומסילות ברזל נפגעות וצריך לבנות אותן מחדש. מצד שני, אנחנו צריכים גם שחזור חברתי ופסיכולוגי. מלחמה מותירה השלכות חברתיות, פסיכולוגיות ורוחניות עמוקות על החברה. החלק הזה אולי קשה יותר, ואחד הקשיים שלו הוא שמעניקים לו פחות תשומת לב. בתקופות של משבר, הלכידות החברתית בדרך כלל מתחזקת, הקשרים הפנימיים מתחזקים והמאפיינים המשותפים מראים את עצמם יותר. הסיכונים, הצרכים והגורל המשותף יוצרים מאפיינים משותפים ברמת החברה. הזדמנויות ואיומים משותפים גורמים ל"זהות משותפת" להראות את עצמה יותר ולכידות והמשכיות חברתית מתחזקים. ככה זה עם הנהלת המדינה. במצב המשבר, ניהול המאקרו של המדינה (כלומר הממשלה והממשלה) יכול להיות יעיל יותר מאנשים בודדים, ההסתמכות של האנשים על הממשלה והקשר בין הממשלה לעם גוברת. תנאים אלו גרמו לשיפור ניכר בהון החברתי במדינה במהלך מלחמת 40 הימים.

מחוסן לאומי לבנייה מחדש של הון חברתי סיידזיה האשמי, סגנו התרבותי והחברתי של סגן הנשיא הראשון: מה שקרה במלחמה האחרונה הוא אירוע שעושה היסטוריה. איראן לאחר מלחמת 40 הימים או "מלחמת הרמדאן" היא איראן חדשה; איראני בתהליך יצירה. במלחמה זו, חלק מהמציאות, התרבות והציוויליזציה של איראן יוצג ושוחזר. איראן הראתה שיש לה ציוויליזציה חזקה, תרבות אותנטית ועם משכיל שחוסנו והתנגדותו במצבים קשים אין שני להם. מלחמה שלא הייתה מוגבלת לעיר אחת, אלא כללה את כל המדינה וכל השכבות. המדינה הפגינה חוסן מול מעצמות העולם והוכיחה שהאנשים האלה עמידים. איראן, על הגיאוגרפיה, האוכלוסיה, התרבות והציוויליזציה שלה, היא תופעה המוגדרת מחדש במאה ה-21. עכשיו איראן הזו רוצה להיבנות מחדש אחרי המלחמה. חלק אחד הוא שחזור פיזי ופיזי; ערים, בתי זיקוק, תעשיות ומסילות ברזל נפגעות וצריך לבנות אותן מחדש. מצד שני, אנחנו צריכים גם שחזור חברתי ופסיכולוגי. מלחמה מותירה השלכות חברתיות, פסיכולוגיות ורוחניות עמוקות על החברה. החלק הזה אולי קשה יותר, ואחד הקשיים שלו הוא שמעניקים לו פחות תשומת לב. בתקופות של משבר, הלכידות החברתית בדרך כלל מתחזקת, הקשרים הפנימיים מתחזקים והמאפיינים המשותפים מראים את עצמם יותר. הסיכונים, הצרכים והגורל המשותף יוצרים מאפיינים משותפים ברמת החברה. הזדמנויות ואיומים משותפים גורמים ל"זהות משותפת" להראות את עצמה יותר ולכידות והמשכיות חברתית מתחזקים. ככה זה עם הנהלת המדינה. במצב המשבר, ניהול המאקרו של המדינה (כלומר הממשלה והממשלה) יכול להיות יעיל יותר מאנשים בודדים, ההסתמכות של האנשים על הממשלה והקשר בין הממשלה לעם גוברת. תנאים אלו גרמו לשיפור ניכר בהון החברתי במדינה במהלך מלחמת 40 הימים.