רפורמת הפנסיה של פורנרו באיטליה לשנת 2011 היא אחת הדוגמאות המובהקות לאופן שבו רפורמות לא פופולריות יכולות לספק חיסכון עצום לטווח ארוך.
העלו את גילאי הפרישה, הגבל פרישה מוקדמת והאצת המעבר לפנסיה על בסיס הפרשות לכל החיים.
חיסכון צפוי של כ-80 מיליארד אירו במהלך השנים 2012–2021.
עד 2020, החיסכון השנתי צפוי להגיע לכמעט 22 מיליארד אירו.
הגידול בהוצאות הפנסיה הואטה מ-3.4% בשנה בשנים 2003–2013 ל-1.1% בשנים 2014–2018.
בין 2010 ל-2022, הוצאות הפנסיה מותאמת לאינפלציה עלו רק ב-4% באיטליה, בהשוואה ל-15% ברחבי האיחוד האירופי ו-32% בספרד.
הרפורמה הייתה מאוד לא פופולרית.
החלטות פופולריות זוכות לקולות, אבל הן לא בהכרח ההחלטות שמדינה צריכה. לפעמים הרפורמות הנחוצות ביותר הן בדיוק אלו שאיש לא רוצה לעשות.