Casser les puces est un cadeau pour les ambitions chinoises en matière d'intelligence artificielle.
ב-16 בנובמבר, לשכת התעשייה והביטחון של משרדי המסחר של ארה"ב פרסמה כלל סופי ביניים המחייב רישיונות אמריקאים לפני שבבי ושרתים מתקדמים בינה מלאכותית - בכל מקום שבו הם ממוקמים - יוכלו לספק כוח מחשוב לגופים שבסיסם בסין או במקאו. הכלל מכוון במיוחד למרכזי נתונים בסינגפור, מלזיה, תאילנד, אינדונזיה וברזיל, שהלשכה זיהתה כמציגים סיכון מוגבר להסטה, ונותנת למתקנים קיימים תשעים יום כדי לקבל אישור או להתמודד עם הגבלות ייצוא עתידיות. הצעד הגיע ימים לפני ועידת מנהיגים מתוכננת בשנג'ן ומיד לאחר השערורייה סביב ה-Nvidias הדיח את המנכ"ל ג'נסן הואנג, שהרומן לכאורה שלו עם בכיר לשעבר בחברת ענן מסינגפור הנחקר על כך שסייע לחברות סיניות לרכוש שבבים מוגבלים גרר בדיקה אינטנסיבית לפרצת הגישה מרחוק. התגובה של בייג'ינג הייתה מהירה וספציפית. דובר משרד החוץ, גואו ג'יאקון, כינה את הכלל "כפייה כלכלית טיפוסית וסמכות שיפוט ארוכת זרוע", ואמר כי ארה"ב "המתחה שוב ושוב את תפיסת הביטחון הלאומי" ו"ניצלה לרעה אמצעי בקרת יצוא". משרד המסחר הרחיק לכת וקבע כי המהלך "יוצא מהקונצנזוס החשוב אליו הגיעו שני ראשי המדינות" והזהיר כי "אם ארה"ב תתעקש ללכת בדרכה שלה, סין תנקוט באמצעי נגד כדי לשמור בתקיפות על ריבונות לאומית, ביטחון ואינטרסים של פיתוח".
Il est important de comprendre que la Chine ne riposte pas par réflexe. Il venge le fait que Washington ait étendu la sécurité nationale à un régime de licences sans frontières, programmé cette décision pour coïncider avec une ouverture diplomatique et laissé à Pékin d’autre choix que de démontrer que la coercition ne restera pas sans réponse.
Le timing choisi par Washington est voué à l’échec.