המשימה הקשה של הדמוקרטים: לרסן את ICE בזמן חיזור הבית הלבן
הדמוקרטים נאבקים כיצד להתמודד עם רפורמת ההגירה כעת, לאחר שזכו בחזרה בקונגרס - אבל כשטראמפ עדיין בבית הלבן, הדרך היא הכל חוץ מברורה. המפלגה מתחלקת בין פרגמטיסטים שרוצים עסקה דו-מפלגתית לבין פרוגרסיבים שחוששים להתפשר יותר מדי.
בטווח הקצר, הדמוקרטים מתכננים להשתמש בכוחו של הארנק: לגבות מימון ICE שטרם הוצא, הטלת הגבלות חדשות על סוכנים (ללא מסכות, צווים שיפוטיים למעצרים, הגבלות על כוח), והגנה על מהגרים שטראמפ הסיר את הסטטוס המשפטי שלהם, כמו מעמד מוגן זמני. גם נציג בני תומפסון, היו"ר הנכנס של הוועדה לביטחון המולדת של בית הנבחרים, רוצה לשים קץ לגירושים ממדינות שלישיות ולנקות את צפיפות המקלט.
השאלה הגדולה יותר היא רפורמה מקיפה. הנציגה ורוניקה אסקובר והנציגה מריה אלווירה סלזאר מחייה את חוק הכבוד, הצעת חוק דו-מפלגתית שתעניק למהגרים חסרי תיעוד רבים מעמד חוקי - אך היא אינה כוללת עוד מסלול לאזרחות, שדמוקרטים רבים דורשים כעת. הנציגה נאנט דיאז בראגאן מכנה את האזרחות "המדד החיוני", בטענה שזו ההגנה האמיתית היחידה נגד נשיא שאבד אפילו מעמד חוקי.
האותות של טראמפ סותרים: הוא אמר שהוא פתוח לעבוד עם הדמוקרטים ואף כינה חלק מהמדיניות שלו "קשוחה מדי", אבל הוא גם הפך את סטיבן מילר - האדריכל של דחיית ההגירה שלו - לראש הסגל שלו. הנציגה פרמילה ג'יאפאל השוותה את טראמפ ל"כף יד צנומה מאוד נושבת ברוח", ואמרה שקידום מילר "מחסל כל אפשרות" לעסקה טובה. מתונים כמו הנציג הנרי קואלר מזהירים את הדמוקרטים מפני התעלפות יתר, ומציינים שהמצביעים הענישו את המפלגה על רחמנות כביכול תחת ביידן. אחרים, כמו הסנאטור רובן גאלגו, מעדיפים גישה מדורגת: ללכת בגדול אם אפשר, אבל להגן על קהילות בהדרגה אם לא.
הרפובליקנים, בינתיים, אומרים שהם יעשו זאת