הפסקת 14 מיליארד דולר של טראמפ בטייוואן: דיפלומטיה חכמה או מלכודת שהוא טומן לעצמו? ההחלטה של טראמפ לשבת על…

הפסקת 14 מיליארד דולר של טראמפ בטייוואן: דיפלומטיה חכמה או מלכודת שהוא טומן לעצמו? ההחלטה של טראמפ לשבת על חבילת נשק של 14 מיליארד דולר לטייוואן היא הגיונית - לפחות על הנייר. לאחר מלחמת סחר אכזרית בשנים האחרונות, וושינגטון ובייג'ין מנסות לקיים יחד הפסקת מכסים שברירית תוך גיבוש מערך רחב יותר של עסקאות כלכליות. עיכוב המכירה מונע מטייוואן להפוך לעוד נקודת הבזק במערכת יחסים שכבר דליקה. אבל התחמקות מעימות על טייוואן כעת עשויה להניח את הבסיס לעימות הרבה יותר מגעיל מאוחר יותר. במשך עשרות שנים, ארה"ב וסין ניהלו את ההבדלים בטייוואן באמצעות אי בהירות מכויל בקפידה - שפה מעורפלת מספיק כדי שכל צד יוכל לצאת משם עם פרשנות משלו למה שהוסכם בפועל. מנהיג בייג'ינג יכול כעת ליישם את אותו היגיון על המהלך של טראמפ, לקרוא את העיכוב כהסכמה שקטה של הנחת יסוד שסין דחפה במשך שנים: שהיחסים היציבים עם וושינגטון תלויים בכך שאמריקה תחזיר את תמיכתה בטייוואן. ככל שהחבילה יושבת קפואה יותר, כך גדל הסיכון שבייג'ין מתייחסת לכל מכירת נשק עתידית כאל בגידה - מה שמעורר בדיוק את חוסר היציבות שטראמפ אומר שהוא רוצה להימנע ממנו. טראמפ יושב על העסקה, הכוללת לפי הדיווחים טילי יירוט ומערכות הגנה אוויריות אחרות, מאז תחילת השנה. הס תיאר זאת כ"שבב משא ומתן טוב מאוד" בהתנהלותו עם בייג'ינג ואמר שגורלו "תלוי בסין". עבור טראמפ, המסגור הזה שומר על מינוף: הוא יכול לשמור על איום האישור בחיים מבלי ללחוץ על ההדק. אבל שבב עובד רק אם הצד השני מאמין שתזמינו אותו. וברגע שבייג'ין התרגלה לטייוואן ללא הנשק הזה, העלות של שינוי מסלול עשויה להיות גבוהה יותר ממה שטראמפ התמקח עליו. חוץ סחר אל תפספסו,