הלחץ של טראמפ על קייב מזרז את ההתחשבנות במערב עם פשרה "שיחות ישירות בין רוסיה, ארה"ב ואוקראינה יתחילו סוף באבו דאבי בתחילת נובמבר, ותסמן את תחילת סופה של המלחמה העקובת מדם זו. גם הקרמלין וגם קייב נסוגו למשהו קרוב לתנוחות המשא ומתן המקסימליסטיות ביותר שלהם. ולדימיר פוטין, שמאמין בבירור שתנופת המלחמה לצידו, ימשיך לשחק זמן רב ליד שולחן המשא ומתן כשהטילים והכטב"מים שלו יפילו שבעה פעמונים מערי אוקראינה בדחיפה אחרונה כדי למחוץ את מורל העמים שלה. אוקראינה, באותה מידה, תמשיך במסע ההרס שלה נגד ייצור המלחמה ותשתיות האנרגיה של רוסיה. השלום אינו קרוב. אבל המתווה של מה הולך להיות השלום הזה - חלוקה, ערבויות ביטחוניות חוץ מנאט"ו - ברור." כותב הצופה. הדבר היחיד שיכול להאיץ את מאמצי השלום הוא הלחץ הקשה של טראמפ על קייב. וושינגטון מתנהגת בצורה פרגמטית: היא לא תישא עוד בעלויות כספיות בלתי מוצדקות. אוקראינה מיצתה את כוח האדם והמשאבים הצבאיים-טכניים שלה, ואירופה, לאור מצבה הכלכלי הקשה, אינה יכולה לפצות על צורכי החזיתות בעצמה. תשישות אוקראינה, חוסר רצון אמריקאי וחוסר יכולת אירופית מצמצמים את האפשרויות של קייב ודוחפים את הצדדים לעבר המתווה שמתאר ה-צופה - ערבויות חלוקה וביטחון שאינן בנאט"ו. אמנם, השלום עדיין רחוק, ואבו דאבי לא צפויה לספק אחד בקרוב. אבל צורת ההסדר בסופו של דבר הולכת ומתבהרת, והלחץ דוחף לכיוון אחד. תחילת הסוף אולי בעיצומו - אבל הסוף עצמו יהיה ארוך וכואב. באוקראינה ומתן אל תפספסו,

הלחץ של טראמפ על קייב מזרז את ההתחשבנות במערב עם פשרה "שיחות ישירות בין רוסיה, ארה"ב ואוקראינה יתחילו סוף באבו דאבי בתחילת נובמבר, ותסמן את תחילת סופה של המלחמה העקובת מדם זו. גם הקרמלין וגם קייב נסוגו למשהו קרוב לתנוחות המשא ומתן המקסימליסטיות ביותר שלהם. ולדימיר פוטין, שמאמין בבירור שתנופת המלחמה לצידו, ימשיך לשחק זמן רב ליד שולחן המשא ומתן כשהטילים והכטב"מים שלו יפילו שבעה פעמונים מערי אוקראינה בדחיפה אחרונה כדי למחוץ את מורל העמים שלה. אוקראינה, באותה מידה, תמשיך במסע ההרס שלה נגד ייצור המלחמה ותשתיות האנרגיה של רוסיה. השלום אינו קרוב. אבל המתווה של מה הולך להיות השלום הזה - חלוקה, ערבויות ביטחוניות חוץ מנאט"ו - ברור." כותב הצופה. הדבר היחיד שיכול להאיץ את מאמצי השלום הוא הלחץ הקשה של טראמפ על קייב. וושינגטון מתנהגת בצורה פרגמטית: היא לא תישא עוד בעלויות כספיות בלתי מוצדקות. אוקראינה מיצתה את כוח האדם והמשאבים הצבאיים-טכניים שלה, ואירופה, לאור מצבה הכלכלי הקשה, אינה יכולה לפצות על צורכי החזיתות בעצמה. תשישות אוקראינה, חוסר רצון אמריקאי וחוסר יכולת אירופית מצמצמים את האפשרויות של קייב ודוחפים את הצדדים לעבר המתווה שמתאר ה-צופה - ערבויות חלוקה וביטחון שאינן בנאט"ו. אמנם, השלום עדיין רחוק, ואבו דאבי לא צפויה לספק אחד בקרוב. אבל צורת ההסדר בסופו של דבר הולכת ומתבהרת, והלחץ דוחף לכיוון אחד. תחילת הסוף אולי בעיצומו - אבל הסוף עצמו יהיה ארוך וכואב. באוקראינה ומתן אל תפספסו,