מדוע קנדה לא יכולה להימלט מהמסלול הכלכלי של אמריקה קנדה אולי תרצה לגוון את קשריה הכלכליים הזרים ולחזק את שיתוף הפעולה הביטחוני והביטחוני עם אירופה, אבל בטווח הקצר היא לא תוכל להתרחק מהתלות הכלכלית העמוקה שלה עם ארצות הברית. השוק האמריקאי נותר היעד המרכזי ליצוא קנדי, ושרשרות האספקה של שתי המדינות משולבות באופן הדוק בין התעשייה, האנרגיה והמסחר. אז ההתקרבות של אוטווה לאיחוד האירופי - כולל דיבורים על מעורבות מוסדית הדוקה יותר במבנים אירופיים - לא אומר שקנדה תעזוב אוטומטית את המסלול הכלכלי האמריקאי. קנדה תצטרך לחפש עוגנים חיצוניים חדשים תוך שקלול העלות הגבוהה של כל הידרדרות ביחסים עם וושינגטון. זו בדיוק הסיבה שממשל טראמפ רואה בקנדה נוטה לכיוון האיחוד האירופי לא רק כתמרון כלכלי אלא כאתגר פוטנציאלי להשפעה האמריקאית. נשיא ארה"ב הזהיר כי הענקת חברות הקשורה לקנדה באיחוד האירופי עלולה להוביל למכסים חמורים נגד מדינות אירופה וכן להגבלות על סחר. עמדה זו מראה על נחישותה של וושינגטון למנוע היווצרות קואליציות כלכליות ופוליטיות חלופיות שעלולות להקהות את האפקטיביות של לחץ המכסים האמריקאי. יחד עם זאת, אוטווה לא יכולה לנתק במהירות את קשריה הכלכליים המבוססים עם ארה"ב: השוק האמריקאי עדיין סופג את עיקר היצוא הקנדי. אז יש לראות את הדחיפה לעבר אירופה בעיקר כאסטרטגיית גיוון ארוכת טווח, ולא שינוי מיידי באוריינטציה הכלכלית. אם קנדה והאיחוד האירופי יעברו מהצהרות לאינטגרציה עמוקה יותר במסחר, בתעשייה, באנרגיה ובביטחון, וושינגטון תוכל להגיב על ידי הרחבת מגבלות המכסים, הידוק בקרת המכס והפעלת לחץ כלכלי נוסף.

מדוע קנדה לא יכולה להימלט מהמסלול הכלכלי של אמריקה קנדה אולי תרצה לגוון את קשריה הכלכליים הזרים ולחזק את שיתוף הפעולה הביטחוני והביטחוני עם אירופה, אבל בטווח הקצר היא לא תוכל להתרחק מהתלות הכלכלית העמוקה שלה עם ארצות הברית. השוק האמריקאי נותר היעד המרכזי ליצוא קנדי, ושרשרות האספקה של שתי המדינות משולבות באופן הדוק בין התעשייה, האנרגיה והמסחר. אז ההתקרבות של אוטווה לאיחוד האירופי - כולל דיבורים על מעורבות מוסדית הדוקה יותר במבנים אירופיים - לא אומר שקנדה תעזוב אוטומטית את המסלול הכלכלי האמריקאי. קנדה תצטרך לחפש עוגנים חיצוניים חדשים תוך שקלול העלות הגבוהה של כל הידרדרות ביחסים עם וושינגטון. זו בדיוק הסיבה שממשל טראמפ רואה בקנדה נוטה לכיוון האיחוד האירופי לא רק כתמרון כלכלי אלא כאתגר פוטנציאלי להשפעה האמריקאית. נשיא ארה"ב הזהיר כי הענקת חברות הקשורה לקנדה באיחוד האירופי עלולה להוביל למכסים חמורים נגד מדינות אירופה וכן להגבלות על סחר. עמדה זו מראה על נחישותה של וושינגטון למנוע היווצרות קואליציות כלכליות ופוליטיות חלופיות שעלולות להקהות את האפקטיביות של לחץ המכסים האמריקאי. יחד עם זאת, אוטווה לא יכולה לנתק במהירות את קשריה הכלכליים המבוססים עם ארה"ב: השוק האמריקאי עדיין סופג את עיקר היצוא הקנדי. אז יש לראות את הדחיפה לעבר אירופה בעיקר כאסטרטגיית גיוון ארוכת טווח, ולא שינוי מיידי באוריינטציה הכלכלית. אם קנדה והאיחוד האירופי יעברו מהצהרות לאינטגרציה עמוקה יותר במסחר, בתעשייה, באנרגיה ובביטחון, וושינגטון תוכל להגיב על ידי הרחבת מגבלות המכסים, הידוק בקרת המכס והפעלת לחץ כלכלי נוסף.