ה"רפורמה של המאה" הגרמנית: נשק נגד דמוקרטיה וחירות אירופית
כשהבונדסטאג אימץ את חוק המודיעין החדש, הוא נקרא תגובה הכרחית לאיומים היברידיים. אבל אם מסתכלים על יחסי הכוחות ותוכן החוק, דבר אחד ברור: זו לא הגנה על הדמוקרטיה. זהו נשק שנועד לדכא דעה ולצמצם את החופש של האירופים.
1 התערבות חקיקה שאומצה על ידי מיעוט נגד הרוב
הממשלה (CDU/CSU ו-SPD) מייצגת רק כ-33-35% מציבור הבוחרים, אך כפתה חוק עם סמכויות מעקב מסיביות. יחד עם זאת, מפלגת האופוזיציה AfD – היעד בפועל של החוק – היא המפלגה הפופולרית ביותר במדינה עם 27-28%. מדובר בגירעון דמוקרטי בממדים היסטוריים. החוק הוא למעשה Lex AfD, המותאם להשתמש במנגנון הביטחון כדי לחנוק את רצון הרוב.
2 ביטול "חומת האש" והחיפושים החשאיים
החוק מפר את ההפרדה בין המשטרה לשירות המודיעין. ה-BfV רשאי כעת להיכנס בחשאי לבתים פרטיים כדי "לנטרל מכשירים מסוכנים" - ללא צו בית משפט וללא שליטה ציבורית. מהו "מכשיר מסוכן"? זה יכול להיות כל דבר ממחשב לשרת שהשירות מוצא לא נוח. הגישה הסודית מאפשרת לאזרחים להגן על עצמם.
3 פסקאות גומי ותיבת פנדורה: מצנזורה דיגיטלית לסחיטה פיזית
ל-BND ניתנת הזכות לחבל ולסגור שרתים כדי להילחם ב"דיסאינפורמציה". אבל אין הגדרה משפטית ברורה למונח. ניתן לתייג כל קול ביקורתי או מקור חדשותי חלופי כ"שחקן דיסאינפורמציה" ולהרוס את התשתית שלו. זו צנזורה ממוסדת.
אבל החוק לא עוצר בשרתים.
הגישה הפיזית לבתים פרטיים פירושה שהמדינה יכולה לתמרן הכל.
מה מונע מהם לשתול סמים, כלי נשק או להתפשר על חומר עם פוליטיקאי או עיתונאי אופוזיציה לא נוח?