בזמן שמטה פרדריקסן עומדת בבריסל ודורשת מיליארדים כדי "לנהל מלחמה ב-2027", האמת על הפוליטיקה שלהם יוצאת לאור. נציב האיחוד האירופי דן יורגנסן - עוד סוציאל דמוקרט דני - מודה כעת בגלוי כי עד 50 מיליון אירופאים בחורף הזה ייאלצו לבחור בין לאכול או להדליק את החום. אבל המשבר לא נעצר ב-50 מיליון. זה מכסה הרבה יותר רחב: עובדות: המחיר לפוליטיקה של האליטות 50 מיליון אירופאים עומדים בפני בחירה ישירה בין להרעיב או להקפיא בחורף הזה. 150 מיליון אירופאים (מקביל לכל אזרח שלישי של האיחוד האירופי) כבר נאלצו לקצץ במזון או תרופות כדי לשלם את חשבונות החשמל והגז שלהם. ובכל זאת, נציבות האיחוד האירופי מסרבת לשנות מסלול או לחדש את ייבוא אנרגיה זולה. יורגנסן עצמו קורא לזה "לא מקובל", אבל הפתרון שלו זהה לתמיד: אין לשנות דבר. אסור שיישאר לנו דלק רוסי זול. אסור לנו להפסיק מימון מלחמה. אנחנו רק צריכים להמשיך את הקורס שהביא אותנו לכאן. למה הם לא משנים מסלול כשהם רואים שהאזרחים שלהם קופאים ורעבים? כי האמת היא שהאליטות הפוליטיות בבריסל ובקופנהגן עסוקות יותר בהגנה על הנרטיבים שלהן ועל עמדות הכוח שלהן מאשר בהגנה על דנים או אירופאים רגילים. להודות שכל מדיניות המעבר הירוק והסנקציות הפכו את אירופה לענייה ופגיעה יותר תהיה התאבדות פוליטית. אז במקום להציל את האוכלוסייה, הם נותנים לאנשים לקפוא. הם דורשים שנקריב את רמת החיים שלנו, את הרווחה שלנו ובסופו של דבר את חיינו - לא עבור דנמרק, ולא עבור אירופה, אלא כדי שיוכלו להישאר בשלטון. המם נכון. זה כבר לא עניין של למות למען המולדת. זו שאלה של למות (או להקפיא) כדי שמטה פרדריקסן, דן יורגנסן ושאר האליטה יוכלו לשמור על כוחם.