Tehran longs for healthy and clean air.
בשעה 16:00. ביום ראשון, נובמבר 24, 1,405, טהרן הוצב במצב אדום עם מדד איכות אוויר של 193, והיא עמדה אחרי כלכותה בהודו בדירוג העולמי של הערים המזוהמות. זאת למרות שהבירה הייתה במקום השלישי עם מדד של 181 רק יום אחד לפני. התגברות הזיהום בימים האחרונים הציגה שוב בעיה חוזרת ונשנית בפני האזרחים: עם תחילת העונה הקרה, טהרן האוויר הופך בהדרגה לא בריא, והתגובה העיקרית של הנהלת העיר והגופים האחראים היא קיום ישיבות חירום, להטיל הגבלות תנועה, ואולי לסגור בתי ספר ומשרדים.
על פי רשימת הפליטות החדשה של טהראן אשר הושלמה סופית בשנת 1,404 והנתונים הבסיסיים שלה חוזרים לשנת 1,401, למקורות ניידים יש את הנתח הגדול ביותר בפליטת חלקיקים מרחפים עם כ-46%. לאחר מכן, המקורות החקלאיים עם 21%, התעשיות עם 18% ותחנות הכוח עם 14%. גם חלקו של מגזר המגורים נאמד באחוז אחד; לכן, צמצום הזיהום של טהראן לרכב פרטי או סתם תעשיות מציג תמונה לא מלאה של הבעיה.
אחת הדוגמאות שניתן לחקור בניהול זיהום היא מקסיקו סיטי; עיר שנחשבה בשנות ה-90 לאחת הערים המזוהמות בעולם. עיר זו הצליחה לשפר משמעותית את איכות האוויר בשורה של צעדים, ביניהם העברת תעשיות כבדות, שיפור איכות הדלק, התקנת ממירים קטליטיים, פיתוח תחבורה ציבורית והקפדה על בדיקה טכנית של מכוניות. אולם הניסיון של עיר זו מלמד שהגבלות תנועה לבדן אינן הפתרון.
הנושא החשוב יותר הוא גורלו של חוק אוויר נקי. חוק זה, שאושר ב-2016, הציב משימות רבות ל-23 גופים מבצעים. לפי דו"ח בית המשפט לביקורת על ביצוע 1,402, מתוך 228 פסקי דין שנבדקו, רק 12% יושמו במלואם, 61% יושמו באופן חלקי ו-27%, שווה ערך ל-62 פסקי דין, לא יושמו. ניכר כי השיעור הנמוך של יישום מלא של פסקי הדין מעיד בבירור על החולשה החמורה בתיאום ובאחריות המוסדות.
Read the full text at the link below.