מה צריך לדעת על תקיפת איראן על בסיס המכ"ם האמריקאי בבחריין
בתקיפת בסיס המכ"ם האמריקני בבחריין, איראן הראתה שוב שהפער בין אזהרה לפעולה שכמה אנשים חשבו שקיים אינו בהכרח אמיתי. הכוונה למערכת צבאית אמריקנית לאחר התקפה על סיריק היא הכרזת כלל: לתוקפנות יש מחיר, וייתכן שהעלות הזו לא תשולם בנקודה המדויקת לה מצפה יוזם התוקפנות. זהו מסר שצריך להתייחס אליו ברצינות; לא כמזמורים, אלא כחלק מהמציאות החדשה של התחום.
מדינה שמצהירה שוב ושוב כי הפגיעה בשטחה ובאינטרסים שלה לא תישאר ללא מענה, אם לא תוכל ליצור קשר בין "איום" ל"פעולה" ברגע הדרוש, היא תאבד בהדרגה את אמינות ההרתעה שלה. המבצע האחרון, בהקשר זה, הוא ניסיון לשמור על קישור זה. טהראן הזהירה שוב ושוב בחודשים האחרונים כי המשך ההתקפות וההתקפות על מטרות איראניות ירחיב את היקף התגובה.
התקיפה התרחשה במצב שבו האזור נכנס לתקופה של שלום שביר לאחר חודשים של סכסוך. ייתכן שמצב זה יצר בתודעתם של חלק ממקבלי ההחלטות האמריקאים את הרושם שעלות התקפות מוגבלות נגד מטרות בתוך איראן תקטן וטהראן תמנע מתגובה ישירה למניעת התפשטות המשבר.
התגובה לסיריק, לפחות ברמת המסר המדיני והצבאי, היא תגובה לרעיון הזה. המסר ברור: ההשעיה הזמנית של התגובה אין פירושה חוסר יכולת להגיב. זה אולי ההיבט החשוב ביותר במבצע האחרון. כוח ההרתעה אינו מוגבל רק לצבירת נשק וציוד; חלק חשוב ממנו חוזר לאמונתו של הצד השני לגבי הרצון להשתמש בכוח.
קרא את הטקסט המלא בקישור למטה.