שוליים; הבעיה של היום; האיום של מחר
פרסום סטטיסטיקות חדשות על מצב הדחיקה לשוליים במחוזות טהראן ואלבורז עורר שוב אזעקה של התרחבות ההתנחלויות הבלתי פורמליות סביב המטרופולינים; כך ש-36% מאוכלוסיית מחוז טהראן וכשליש מאוכלוסיית אלבורז מתגוררים באזורים שוליים. נתון זה, לצד ההערכה של למעלה מ-6 מיליון איש המתגוררים בשולי הארץ, מלמדים כי הבעיה אינה מתמצה במתן דיור וקשורה לאתגרים עמוקים בתחום הכלכלה, הצדק החברתי, חלוקת המתקנים והניהול העירוני.
נתונים מתוכנית ההתיישבות האנושית של האומות המאוחדות (Habitat) לשנת 2024 מציבים כ-29.8 מיליון בני אדם, שווה ערך ל-42.3% מהאוכלוסייה העירונית של איראן, במדד הרחב יותר של מחסור במגורים ומגורי שכונות עוני. אין להשוות את הנתון הזה ישירות לסטטיסטיקה הפנימית של התנחלויות בלתי פורמליות; מכיוון שהמדד הבינלאומי, בנוסף לאזור המגורים הגיאוגרפי, מעריך גם את איכות הדיור והגישה לשירותים בסיסיים.
ארגון נושא הדחיקה לשוליים או התיישבות בלתי פורמלית, בנוסף לצרכים חברתיים, כלכליים ותרבותיים, הוא גם דרישה ביטחונית. אזורים כאלה ידועים לעתים כ"סדנאות לייצור והפצה של נזקים חברתיים". ככל שמספר התחומים הללו יגדל ותידחה ארגונם, יתחזקו תחומי חוסר היציבות בביטוח הלאומי ובסופו של דבר ביטחון הציבור והביטחון הלאומי.
קרא את הטקסט המלא בקישור למטה