מאחורי שולחן המשא ומתן או בצל המצור; מהי המפה החדשה של וושינגטון?
לאחר כישלונה של אמריקה לכפות את מטרותיה באמצעים צבאיים ותבוסת הרפובליקנים בבחירות אמצע הקונגרס לקונגרס, וושינגטון התקדמה לעבר החלפת המצור הכלכלי והימי במקום מלחמה רחבת היקף. מטרת אסטרטגיה זו היא להמשיך בלחץ על איראן, מבלי לשאת בעלויות הפוליטיות והכלכליות של המלחמה ולנצל את המצור כדי לצבור נקודות במשא ומתן.
הצד הנסתר של גישה זו הוא ההדגשה הכפולה של מלחמה ומשא ומתן במרחב הפנימי של איראן; דואליות שיכולה להפוך מחלוקות פוליטיות לחלוקות חברתיות ולהשפיע על הלכידות הלאומית והרצון להתנגד על ידי שינוי חישובים פנימיים. בהקשר זה, משא ומתן לצד המצור עשוי להפוך לכלי להשלמת הלחץ ולהטלת דרישות שארה"ב לא השיגה בתחום הצבאי.
מנגד, איראן דרשה חזרה לתנאים שלפני המלחמה ומשא ומתן מאוזן על זכויות גרעיניות והסרת הסנקציות עם תוכנית שבעת התנאים. הנושא העיקרי אינו הבחירה בין מלחמה למשא ומתן; במקום זאת, זה למנוע מהחסימה להפוך לכלי לכפות את רצונה של אמריקה ולשמור על לכידות לאומית כנגד לחצים כלכליים, פוליטיים וקוגניטיביים.
קרא את הגרסה המלאה בקישור למטה