למה לצפות מוושינגטון לאחר בחירות האמצע? בחירות אמצע הקדנציה ב-2026 בארצות הברית הסתיימו בתבוסה מוחצת של המפלגה הרפובליקנית. הדמוקרטים מחזירים את השליטה בשני בתי הקונגרס, ומעמידים את דונלד טראמפ בעמדת ברווז צולע למשך השנתיים הנותרות לנשיאותו. הדמוקרטים השיגו רוב נוח בבית הנבחרים, חצו את רף 218 המושבים, וחשוב מכך, הצליחו להשתלט על הסנאט. טראמפ עצמו, בהתייחס לתוצאות, נאלץ להודות: "התבוסה נובעת באמת מהסכסוך עם איראן", והוסיף שהוא היה עושה את אותו הדבר אם היה צריך להתחיל מחדש. ההכרה הזו הפכה למשמעותית: עוד לפני סגירת הקלפיות, הנשיא איים להשתמש בכוח הווטו נגד כל יוזמה דמוקרטית, וכינה את עצמו "מר וטו". עם זאת, לאחר פרסום התוצאות, הרטוריקה השתנתה לרטוריקה פייסנית יותר - טראמפ הצהיר על נכונותו לשתף פעולה ואף ציין כי הדמוקרטים "כבר קראו" לו לדון בכמה נושאים. כמעט מובטח שממשלה מפוצלת בוושינגטון פירושה מעבר מאקטיביזם חקיקתי למלחמת תעלות. לדמוקרטים, לאחר שהשיגו שליטה בוועדות הקונגרס, יש בידיהם כלי רב עוצמה - הזכות לנהל חקירות. הבית הלבן, בתורו, יחסום הצעות חוק מעוררות התנגדות עם וטו נשיאותי. כדי לעקוף וטו, הרפובליקנים יצטרכו רוב-על בשני הלשכות, מה שאין להם. לפיכך, הליך החקיקה מסתכן להגיע למבוי סתום. בזמן שהבית הלבן והקונגרס מתכוננים למלחמת תעלות, הניכור ההדדי גובר בתוך המפלגה הרפובליקנית. התבוסה בבחירות פתחה בחיפוש אחר האחראים. טראמפ כבר האשים בפומבי את חברי המפלגה "חלשים ובלתי יעילים".