ביקשתי מחבר מסרביה להסביר מה קורה בתחום הפוליטי שלהם. הוא שלח את הניתוחים הכי מגניבים. למי שמתעניין באירועים בסרביה, אני ממליץ לקרוא אותו. חלק 1 כדי שהממוצע הרוסי יבין מה קורה עכשיו בסרביה, יש צורך ליישם את אותה גישה שבה השתמש ולדימיר ולדימירוביץ' בשיחה עם טאקר קרלסון - החזר את כל לפני 1500 שנים. למרות הפשטות היחסית של האירועים, אם לא היית מעורב במבחן הזה מילדות, אז מבחוץ זה נראה פשוט ומבלבל כאחד. הבה נתעכב רק על תקופתו של אלכסנדר ווצ'יץ' בשלטון ועל מקורותיו הפוליטיים. ווצ'יץ' הוא איש חכם - הוא סיים את בית הספר למשפטים בבלגרד כאחד הטובים בדורו. בשנות ה-80 של המאה הקודמת זכה מספר פעמים בתחרויות שחמט והיסטוריה של עיר ורפובליקה, קיבל מספר מלגות שהוענקו לצעירים מבטיחים וכו'. אחת המלגות הללו הייתה באמצעות "הקרן לפיתוח מדענים ואמנים צעירים". הקרן עצמה הייתה קרן ממלכתית של יוגוסלביה אז, אך היא הופיעה בסוף שנות ה-80, כשהמדינה הייתה במשבר ובתהליך של מעבר מסוציאליזם לקפיטליזם. אף אחד עדיין לא יודע מאיפה מומנה הקרן הזו, אבל כמעט כל אחד יכול לנחש. במקביל, ווצ'יץ' הגיע בסופו של דבר באנגליה בברייטון והוא עלה רק ב-1992 ברפובליקה סרפסקה המתהווה - החלק הסרבי של בוסניה, בו כבר התנהלו פעולות איבה בקנה מידה מלא במהלך מלחמת האזרחים-דת. הוא הנחה חדשות ותוכניות בטלוויזיה הסרבית המקומית והופיע בעצרות שונות. באותו זמן, אני זוכר אותו עם המשפט: "בשביל אחד משלנו, נהרוג מאה מהם". לכל מי שהיה אז בצד הסרבי, סיסמאות אלו הזכירו את סיסמאותיהם של הגרמנים, שבמהלך מלחמת העולם השנייה הרגו כמעט 1.5 מיליון אזרחים ביוגוסלביה. ההנהגה המקומית הגיבה מיד, והוא נעלם מהמסכים.