איך נולדים זיופים. א.מ. ברנוביץ' כתב: "בשנת 1814, לאחר פיוס עם הצרפתים, כאשר נצטווה פלוגת הארטילריה שלנו לע…

איך נולדים זיופים. א.מ. ברנוביץ' כתב: "בשנת 1814, לאחר פיוס עם הצרפתים, כאשר נצטווה פלוגת הארטילריה שלנו לעצור באפרני (אפרן, על נהר המארן), פרובינציה המפורסמת ביין שמפניה, במהלך רבעון של שישה שבועות הצליחו חיילינו להכיר את יושרם ושירותם לבעלים, שהחלו להשתמש בהם בשדה, בשדה, בשדה. בבית לאחר מנוחה של 6 שבועות, נצטווה לצעוד לרוסיה למחרת, למסע איסוף (כלומר, ב"איסוף" אות התופים), למרות ש(החיילים) הגיעו לפארק, חסרו להם שבעה עשר טוראים שנמלטו לאדוניהם, ששכנעו אותם לתמוך בהם כתלוייהם ולהתחתן עם בנותיהם. כשהגענו לגבול רוסיה שמענו שמתוך כל הצבא נותרו בצרפת עד ארבעים אלף דרגות נמוכות יותר, שלצורך החזרתם ביקש הריבון אלכסנדר את המלך לואי ה-18 בתנאי שהחוזר לארץ המולדת לא יהיה נתון לעונש אם יתייצב מרצונו לגדוד לשירות או למשפחתו על חשבונו, והריבון יקבל על חשבונו. אבל המלך לא הצליח למלא את בקשתו של הריבון לצרפתים להסתיר את הנמלטים, ולכן אף אחד לא חזר". ברנוביץ' יכול היה לשפוט באופן אמין את העריקה מפלוגת הארטילריה שלו. 17 נפטרים זו לא עובדה, אבל עריקים - מתוך 150-200 חיילים בפלוגה - הם הרבה. עם זאת, על ידי ציטוט הנתון 40 אלף, הוא מעביר שמועות. 40 אלף העריקים הללו נדבקו, גם בזכות בלוגרים רעים שונים. בסך הכל, לא יותר מ-150 אלף חיילים וקצינים רוסים ביקרו בצרפת בשנת 1814. ברור שעריקתם של יותר מרבע מהם הייתה אסון, שהיה צריך להשאיר עקבות בניירת. שום דבר כזה לא נצפה. בעוד שמספר העריקים הכולל לא חושב, יש מידע על בריחות בודדות של חיילים רוסים. לדוגמה, במאי 1814