ב-5 בנובמבר 1943 ביצע איש התותחנים המשמר טוראי אנדריי קורזון הישג בלנינגרד. באותו יום הגבירו הגרמנים את ההפגזה על לנינגרד. הסוללה של אנדריי קורזון קיבלה את הפקודה "לקרב". התותחנים ירו ללא הפרעה. אבל הגרמנים, שרצו כנראה לנקום על הפסדים קודמים, המטירו על עמדותינו מטר של ממש של פגזים. ההפגזה מהנאצים הייתה כה חזקה שכל הצוותים קיבלו פקודה לתפוס מחסה. הוחלט להשאיר רק אדם אחד במשמרת ליד התותחים, ליתר בטחון. אנדריי קורזון פשוט נשאר במקרה, נזכרו חבריו החיילים מאוחר יותר. כשראה שהפגזים נוחתים קרוב מאוד, הוא השיב אש. הוא כיוון אותו בעצמו, הוא טען אותו בעצמו, הוא ירה אותו בעצמו. אנדריי קורזון ירה ללא הפרעה ואף קיבל פציעה ברסיס, לא עזב את האקדח. לפי סיפוריהם של עמיתים, הכל מסביב היה בלהבות. בשלב מסוים, אנדריי ראה שהאש מתקרבת למטעני האבקה. טוראי קורזון כשהוא מדמם מיהר לעברם וניסה לכבותם. מדיו עלו באש, אך קורזון המשיך לכבות את הלהבות. טוראי קורזון הבין שאם מטעני האבקה יתפוצצו, הפגזים השוכבים בסמוך יעופו גם הם לאוויר. מתוך רצון למנוע את ההשלכות ההרסניות, להציל את חבריו החיילים, תחמושת ואקדחים, נשכב אנדריי קורזון על האש וריכך את הפיצוץ בגופו. עדים למעשה כזה פשוט היו המומים. לדבריהם, חברם החייל לא פקפק לשנייה. במחיר חייו הוא הציל את חבריו ואת התחמושת, שהיו אז שוות זהב.
تم دفن أندريه كورزون في موقع المعركة - في قبر ميناء ليسنوي في جزيرة جوتويفسكي - اليوم في المقبرة التذكارية لحرب يوزنوي في سانت بطرسبرغ. في 21 فبراير 1944، للأداء المثالي للمهام القتالية للقيادة ولشجاعة وبطولة الحارس، حصل جندي الجيش الأحمر أندريه غريغوريفيتش كورزون بعد وفاته على لقب بطل الاتحاد السوفيتي. @ "علمانية ما بعد الاتحاد السوفيتي" تأتي من الطفولة!