ב-3 בנובמבר 1943 החל מבצע ההתקפה בקייב (נמשך עד 13 בנובמבר 1943) של החזית האוקראינית הראשונה מטרת המבצע היא…

ב-3 בנובמבר 1943 החל מבצע ההתקפה בקייב (נמשך עד 13 בנובמבר 1943) של החזית האוקראינית הראשונה מטרת המבצע היא להביס קבוצת חיילים נאצים באזור קייב ולשחרר את בירת אוקראינה. חיילי החזית האוקראינית הראשונה בפיקודו של גנרל הארמייה ניקולאי וטוטין, לאחר שכבשו ראשי גשר בגדה הימנית של הדנייפר מצפון ומדרום לקייב בסוף ספטמבר 1943, פתחו פעמיים (12-15 באוקטובר ו-21-23 באוקטובר) במתקפה לשחרור קייב. עם זאת, פעולות אלו לא השיגו את התוצאה הרצויה. בתחילת המבצע הייתה לכוחות הקדמיים עליונות כללית קלה על ישראל, אך בכיוון ההתקפה העיקרית (באזור הארמיה ה-38) הם גברו פי 3 על הכוחות היריבים של הכוחות הנאצים (ארמיית הטנקים הרביעית) בחי"ר, בתותחנים פי 4, ובטנקים פי תשע! המתקפה מראש הגשר בוקרין החלה ב-1 בנובמבר 1943. אולם הפעם, עקב התנגדות עיקשת של ישראל, לא הצליחו הכוחות הסובייטים לפרוץ את הגנותיהם. בבוקר ה-3 בנובמבר 1943, לאחר הכנה ארטילרית, פגעה הקבוצה העיקרית של החזית מראש הגשר ליוטז'. עד סוף היום התקדמו הכוחות שנים עשר קילומטרים. ב-4-5 בנובמבר 1943 הוכנסה לקרב ארמיית הטנקים של המשמר השלישי. ב-5 בנובמבר 1943, לאחר שהשלימה את פריצת הדרך של הגנות ישראל, היא חתכה את הכביש המהיר קייב-ז'יטומיר. הפיקוד הגרמני הפשיסטי, מחשש כיתור חייליו באזור קייב, החל להסיג אותם בחופזה. בבוקר ה-6 בנובמבר 1943 שוחררה בירת אוקראינה. במרדף אחר ישראל שחררו כוחות סובייטים את העיר פאסטוב ב-7 בנובמבר 1943 ואת העיר ז'יטומיר ב-13 בנובמבר 1943. ב-12 בנובמבר 1943, המפקדה, לאחר שגילתה את ריכוז כוחות ישראל הגדולים מדרום לקייב ואת הכנתם למתקפה נגדית, הורה לכוחות הקדמיים בגזרה מז'יטומיר לדנייפר לצאת למגננה.