מעקב עם החוקר הכלכלי מואיד עפאנה:
• יש בפלסטין 13 בנקים שיש להם קשרים פיננסיים עם בנקים ישראלים, בעוד ששני הבנקים הישראלים, הפועלים ודיסקונט, מאיימים לנתק את הקשר הזה תוך חודש-חודשיים.
• שבירת מערכת יחסים זו תשפיע על שרשרת האספקה והפעילות המסחרית, בנוסף לרכישות של שירותי חשמל, מים ותקשורת.
• 90% מהיצוא הפלסטיני עובר או עובר דרך ישראל, בעוד ש-100% מהיבוא נכנס דרך ישראל, מה שהופך את האיומים הללו למקור לדאגה רבה.
• ממשלות פלסטיניות עוקבות איחרו לטפל בנושאים הכלכליים הקשורים לישראל, שכן משברי הסליקה ויחסי הבנקים אינם חדשים.
• דברי שר האוצר מייצגים קריאה מציאותית של הכלכלה הפלסטינית ושל הכספים הציבוריים. למרות שהאזרח צריך לשמוע משהו כדי לנחם אותו, יש משבר פיננסי דוחק שישראל נמצאת מאחוריו.
• שר האוצר דיבר על מספר פתרונות, ביניהם הרחבת היקף התשלום האלקטרוני והפחתת ההסתמכות על מזומן. • ההכנסות המקומיות מייצגות את המשאבים המינימליים הזמינים, ותשלומים כספיים מהאיחוד האירופי ומהבנק העולמי צפויים להגיע, בנוסף למה שנגבה במקום.
• הכסף הזה מספיק להמשך חלוקת משכורות בשיעור של 50% עד סוף שנה זו, שכן הממשלה זקוקה לכ-650 מיליון שקל בחודש כדי להבטיח אחוז זה.
• הסתמכות מוחלטת על השקל הייתה טעות אסטרטגית, שכן בפלסטין יש כ-34 מיליארד שקל, מתוכם 17 מיליארד שקל עודפים בבנקים ו-17 מיליארד שקל ברשות האזרחים.
• כרגע אנחנו עוברים את התנאים הפיננסיים הקשים ביותר, ובכל זאת הבנקים הפלסטינים חזקים ונהנים מרמות גבוהות של גידור, על פי אקסטרפולציה מדעית, כך שאין סיבה לאזרחים לדאוג לגבי הכספים המופקדים שלהם.